שאלה
יש לי קושי גדול בהבנה לגבי איסור לשון הרע ואני מוצא את עצמי במציאות שואל לגבי הרבה מקרים האם נאמר לשון הרע או שזה מותר.
אם אני נכנס לאוטובוס ופתאום זוג אנשים לידי שאני לא מכיר מתחיל לדבר על בנאדם מסויים וזה נשמע כמו דברים רעים. האם יש חובה עליי להוכיח אותם? או שהחובה רק אם אתה חושב שהם יקשיבו לך?
ואיך זה מסתדר עם המקרה של התנא הגדול הזה שאמרו עליו שהוא התליע לאחר שמת רק מכיוון שעבר פעם בעיר ושמע לשון הרע ולא הוכיח. ומי אני שאני יתחיל להוכיח אנשים שאני שומע שהם מדברים לשון הרע? מי אני להם שאני יעשה דבר כזה. איך הדברים באמת עובדים כבוד הרב אני לא מבין. ועוד שאלה. גיסי בחג שבועות לאחר הלימוד הארוך של הלילה (אני לא למדתי) אמר כזה באוכל "לקראת סוף התפילה כולם כזה עם הראש למטה (הכוונה שכולם כבר נרדמים מרוב עייפות)" האם אני צריך להוכיח אותו על זה כי זה לשון הרע? ואיפה הדברים נגמרים? ועוד משהו, אם אני שומע אותו אומר לדוגמא על אישה שמוכרת לו בית באומרו לאימא שלי "היא סתם נלחצת מכל דבר וכל מה שאומרים לה היא מתחילה לחשוד" האם זה גם לשון הרע? ופרט בעיקר על אנשים שאני לא מכיר, האם יש חובה להוכיח אותם אם אני שומע לשון הרע או רק מתי שנראה לי שיקשיבו? או שבכלל לא ואיך זה מסתדר כאמור עם הסיפור על התנא הגדול הזה.
בבקשה הסבר מפורט.
תודה מראש.
תשובה
שלום
א. הכלל בענייני תוכחה הוא ש'כשם שמצווה לומר דבר הנשמע, כך מצווה שלא לומר דבר שאינו נשמע'. לכן, אם אתה נתקל במישהו שעובר על איסור, ואתה חושב שאתה יודע איך להוכיח באופן שאולי יתקבל על ליבו, ולא יגרום כעס או ריחוק, ונראה שבאמת יש סיכוי שיקבל, אז צריך להוכיח.
ב. מבחינת השומע, אם הוא לא מכיר את מי שסופר עליו, וגם אין סיכוי שידע מי זה, לכאורה אינו עובר על קבלת לשון הרע. וגם אז, כמובן, אין ראוי לעסוק בזה.
לא נראה לי שלומר שכולם עייפים בסוף ליל לימוד, זה לשון הרע. אדרבה אשריהם שזכו ללמוד כל הלילה.
לעומת זאת, לתאר את תכונותיה השליליות של מישהי, זה אכן לשון הרע.
ג. לגבי הסיפור - המדריגה הנתבעת מאדם גדול, היא לא המדריגה שנתבעת מכל אדם רגיל.
כל טוב