לקט שאלות

בס"ד
שלום רב,
התפעלתי מאוד מהרצון לקיום מצוות שעולה מתוך השאלות שלך. אני בטוח שלקב"ה יש ממך נחת עצומה, נער צעיר שעסוק במציאת הדרך היותר נכונה לקיים את ההלכה. עם ישראל גאה בבנים כמוך!

השבתי לך לצד כל שאלה, כדי שהדברים יהיו פשוטים ומובנים.

1. איך הולך הסדר של נטילת ידיים של אשר יצר , כמה פעמים נוטלים בכול יד ? ,נוטלים לאחר הברכה או לפני ?
- נוטלים בנטלה, לסירוגין, פעמיים על כל יד, מנגבים, לאחר מכן מברכים אשר יצר.

2.בגיל 13 צריך ציצית עבודת יד ? מדוע , מה ההבדל?
- לכתחילה צריך שהציצית תעשה 'לשם מצווה' – יש מחלוקת אם ציצית מכונה יכולה להיות 'לשם מצוה', לכן מחמירים שהציצית תעשה בעבודת יד שהיא לכל הדעות לשם מצווה. אבל אפשר גם להקל בציצית מכונה.

3.יש אישה מבוגרת ברחוב בכול יום אני נכנס לבית ומדבר איתה ( היא הייתה המטפלת שלי שהייתי קטן ) ,השאלה היא האם מותר לי לנשק אותה או היא אותי , ומה לגבי אחות או אמא , או שכנה בת 40 ?
- רק את אמא מותר (ורצוי!) לנשק. כשתתחתן יהיה מותר לך לנשק את אשתך ובנותיך.

4.האם צריך לנטול ידיים לפני כל תפילה ? ואם כן כיצד נוטלים כמו שנוטלים בבוקר ?
- ראוי (אבל לא הכרחי) ליטול ידיים או לשטוף אותם לפני התפילה.

5. בסוף התפילה לאחר "עלינו לשבח" יש מצוות עשר זכירות שחייב אדם לזכור בכול יום , השאלה היא האם חובה להגיד את זה ? אם יש סגולה למי שאומר את זה ? האם צריך להגיד את זה לפני עלינו לשבח או אחרי ? צריך לחלוץ את התפילין ואז לומר או לומר כשהתפילין עליך ?
- אין חובה, אבל אפשר לומר את כל התוספות שאחרי התפילה כשהתפילין עליך – אפילו להשאר מעט ללמוד אחרי התפילה כשאתה מעוטר בתפילין. בסגולות אינני מבין.

6. האם מותר להגיד תהילים בלילה ? האם מותר להגיד את כול הימים ביום אחד , ולא לפי סדר כאילו בכול יום להגיד את מה שמתאים לו ?
מותר להגיד איזה פרקי תהילים שמתאימים לך – לא אומרים תהילים בלילה, אפשרל להגיד רק אחרי חצות.

7. האם כשנוגעים בשוקים צריך לנטול ידיים אם כן איך לנטול , לפני לימוד גמרא או תורה יש ליטול ידיים, ועם נגעתי ברגליים איך נוטלים ?
- כל נגיעה במקום מיוזע או מלוכלך מחייב נקיון ידיים. אפשר ליטול בנטלה אפשר גם לשטוף במים. אם אין דרך אחרת אפשר לשפשף את היד במשהו קשה – קיר, אבן...

8. כאשר אני נוטל ידיים אני מברך בקול רם בבית, אם אין בני בית בבית אז אין מי שיענה אמן זה נחשב ברכה לבטלה ?
- זה לא ברכה לבטלה. אין הכרח שמישהו יענה 'אמן' על ברכה.

9. אם מברכים ובני הבית לא עונים אמן זה ברכה לבטלה , ואם כן אז מה לעשות לחזור ושוב לברך ?
- הברכה לא קשורה לכך שיאמרו אמן. אתה מברך היכן שצריך ומתי שצריך, בלי קשר לשאלה אם יש מישהו שיענה אמן או כל דבר אחר.

10. כבוד הרב כתוב שעל כל אדם לעשות ביום 100 מצוות, השאלה שלי איך אתה עושה את זה , או אתה יכול לומר לי מה נחשב כמצווה ? האם כאשר אני בבית כנסת ואני עונה אמן בקדיש או בתפילת 18 נחשב מצווה ( בחזרת הש"ץ)
- מדובר על 100 ברכות – לא מצוות. אם אתה מתפלל שלש פעמים ביום 19 ברכות יש לך כבר 57 ברכות. תוסיף לזה עוד ברכות שיש בתפילות (ברכות השחר ועוד) תוסיף את האוכל והשתיה במשך היום, ולהבדיל יציאה לשירותים... אתה מגיע ל100 ברכות בלי מאמץ מיוחד.

11. האם מותר להוסיף מים על חמין שהוא על פלטה בשבת, האם זה ניקרא בישול ? ומה לגבי מיחם מותר להוסיף?
- אסור להוסיף מים רגילים לתבשיל או מיחם שנמצא על הפלטה. אבל מים רותחים מהמיחם אפשר להוסיף (בסוף התשובה אני מצטט מתוך שעור של הרב אליעזר מלמד את הדרכים והאפשרויות השונות להוספת מים רותחים)

12. האם מותר לגזוז ציפורנים בשבת , או לזרוק את הזבל בשבת , או לטאטא את הבית בשבת ?
- אסור לגזור, גם לא לתלוש בשיניים או באצבעות – לא ציפורניים ולא שערות.
- לצורך נקיון הבית, מותר לשפוך אשפה בשבת ומותר לטאטא את הבית.

מתוך שעור בנושא: הוספת מים לתבשיל שעל הפלטה כדי שלא ישרף

כאשר הנוזלים שבקדירת החמין שעל הפלטה התנדפו, ויש חשש שהתבשיל ישרף, אסור להוסיף לקדירה מים קרים, מפני שהם יתבשלו בה. אבל אם יש מיחם של מים חמים על הפלטה, מותר לערות ממנו מים חמים אל תוך הקדירה. ואם יש למיחם ברז, אפשר להוריד את קדירת החמין מהפלטה, וליצוק לתוכה מים חמים מן הברז. ואם הקדרה בשרית והמיחם פרווה, יש לפתוח את המכסה של הקדירה למשך כעשר שניות כדי שהאדים הרבים שבה יצאו ויתפזרו, ורק אח"כ יקרבו אותה מעט אל הברז, באופן שרק מעט אדים יעלו ממנה אל הדוד. וכאשר קשה לערות מן הדוד ישר לקדירה, אפשר לקבל את המים החמים בכוס ולערותם מן הכוס לקדירה, שכל זמן שהיד סולדת מחום המים, לדעת רובם המכריע של הפוסקים, אין בהם איסור בישול. וכך נוהגים רוב ישראל ובכללם יוצאי אשכנז, תימן וצפון אפריקה (מ"ב רנג, פד; ילקוט שמ"ש פח; שש"כ א, יז(.
ויש אומרים, שאסור להוסיף מים חמים לתוך קדרה שעומדת על הפלטה, משום שלדעתם אין מתייחסים לחום המים אלא למעמד שלהם, שבעודם במיחם הם במעלת כלי ראשון, ובעת שייערו אותם ירדו ממעמד של כלי ראשון שבכוחו לבשל, למעמד של עירוי שאין בכוחו לבשל, וכאשר יכנסו לתוך הקדרה יתבשלו ויחזרו להיחשב ככלי ראשון. ויש מהספרדים שנוהגים כך (יחו"ד ד, כב). וספרדים שרוצים להקל כדעת רוב הפוסקים, יש להם על מי לסמוך (אול"צ ח"ב, יז, ח, ועיין במנו"א ח"א ג, טו)