שאלה
ביום הכיפורים ובעשרת ימי תשובה אנו מבקשים "וכתוב לחיים..."
אני תוהה האם זה נכון להאחז בחיים?!
הרי השאיפה שלנו היא להגיע לגן עדן, אז האם הבקשה לחיים היא הטבע החייתי שבנו - הרצון לשרוד ולחיות
אני לא שואלת על התאבדות אלא נניח שאדם חלה במחלה אנושה (חלילה) הטבע נותן לאדם הזדמנות למות אז מדוע להאבק בזה למה לא לאמץ את זה ולומר הנה אני יכול לפרוש עכשיו בשקט
השאלה שלי היא מדוע עלינו לבקש לחיים כאשר היעד הסופי הוא לעפר נשוב?
תשובה
בס"ד
ודאי שהחיים הם ערך!!!
ערך חשוב עד כדי כך, שכדי להציל את חייו של יהודי גוסס מותר לעבור על כל עבירות שבתורה! (למעט עבודה זרה, שפיכות דמים וגילוי עריות).
בכל זאת, הרי אנחנו שואפים להגיע אל העולם הבא?
נכון, אחרי שנמצה את השלב החשוב שאנחנו נמצאים בו, ונתקרב לה' דרך העולם הזה - קירבה שאין אפשרות להשיג בעולם הבא, נתרומם אל קרבה בדרגה גבוהה יותר.
מה יש בעולם הזה שאין בעולם הבא?
בעולם הזה אנחנו עובדים את ה' מבחירה חופשית. המלאכים גם הם עובדים את ה' אבל אין להם אפשרות אחרת, ולנו בני האדם יש תפקיד חשוב שאין למלאכים ואין בעולם הבא - לעבוד את ה' למרות המכשולים, למרות היצר הרע.
["יפה שעה אחת של מצוות ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי העולם הבא"]
הקב"ה רוצה שתתגלה שכינתו בעולם הזה, דוקא בעולם הזה מתגלה אינסופיותו של הקב"ה, שלא נמצא רק בשמים אלא גם בארץ. לנו יש את התפקיד החשוב הזה, לגלות את שם ה' בעולם!
הדבקות בה' אינה רק בעולם הבא, אלא גם כאן ועכשיו! אדם שמקיים את מצוות ה' בשמחה ובאהבה, אדם שמתרגל לראות את כיצד מתגלה הקב"ה בכל מקום, אדם שחושב על הקב"ה בכל פעולה שהוא עושה ובכל רגע בחייו – זוכה לטעום מטעמו של העולם הבא גם בעולם הזה.
אחרי שנמצה את תפקידנו שבשבילו נבראנו, יגיע גם זמנו של העולם הבא.
[יפה שעה אחת של קורת רוח בעולם הבא מכל חיי העולם הזה"]
לכן, אנחנו לא שואפים חלילה למות.
ועוד דע לך כי בגמרא יש ברכה שנאמר עליה שהיא מעולה שבברכות והיא ["עולמך תראה בחייך"] ופירושה שתוכל להרגיש ולראות ולחוות את העולם הבא בתוך העולם הזה.
ניתן לעיין עוד בספר הכוזרי, מאמר ראשון, פסקאות קד – קיא.
נ.ב - סליחה על העיכוב בתשובה, פשוט היה עומס גדול.