שאלה
יש לי הרבה בני משפחה שהם ביניש"ים. ויש לפעמים הרגשה שהרבה מהם מנותקים מהמציאות... מה שמכונה "רחפנים".
ורציתי לשאול האם זה איזה דבר אידאלי שמחנכים אליו בישיבות? (כי אני באופן אישי לא חושבת שזה דבר כל כך טוב).
שירה
תשובה
שלום שירה,
ודאי שאין זה טוב להיות מנותקים מהמציאות, ובישיבות לא מחנכים לכך או ל"רחפנות", חלילה.
אך מטבע הדברים מי שעוסק ומשתקע כל כולו בבירור ובהעמקה בתכנים רוחניים עליונים, חסר לו לפעמים את הכשרון ואת נסיון החיים לעיסוק בדברים המעשיים היומיומיים.
כמובן שהאידאל הוא לקחת את כל האידאלים הגדולים וליישם אותם בפועל בחיים המעשיים, וזו מלאכה קשה ביותר. לפעמים, כדי לעשות זאת, צריך שיתוף פעולה בין דמות רוחנית שתהיה המדריך והמכוון ובין אישיות מעשית ופעילה שתפעל בצד הטכני (משל לדבר, בכל ישיבה תיכונית יש ראש ישיבה שנותן שיעורים ומתווה את הצד החינוכי, ויש מנהל תיכון שדואג לכל הצד הטכני של השיעורים וכדו').
כל בן אדם צריך שיהיה לו עולם רוחני-פנימי מבוסס שרק מתוכו הוא יצא לחיים ויפעל בהם על פי כל האידאלים הגדולים והתכנים הרוחניים שבנפשו פנימה. ככל שעולמו הפנימי יהיה מוצק ומבוסס יותר כך יוכל לפעול ולהשפיע ביותר עוצמה. מי שחסר את זה ויצא לפעול בחיים - יישחק מהר מאד, יהיה מדולדל וחסר כוחות והשפעתו תהיה קטנה.
לכן, גם אם בני ישיבות נראים לך לעיתים רחפנים במקצת, דעי לך שהשנים הללו של הלימוד בישיבה הן המנוע רב העוצמה שיתן להם אחר כך את הכוח לפעול ולהשפיע כל ימי חייהם, והמציאות מוכיחה שאנשים שיצאו לחיים לאחר שנים של לימוד וביסוס עולמם הפנימי תרמו אחר כך ופעלו בעולם הרבה יותר מאחרים שלא עשו כן.
כל טוב
יוני, חברים מקשיבים