למה בנות לא טובות לצבא

בס"ד

שלום

אני לא חושב שלהיות "אמא" זה להתענות ולהסגר עם שמונה זאטוטים בבית מחניק. כל היום להכין אוכל\לכבס\לנקות. כשכל הצער הזה קורה כשהבעל מכייף לו בצבא ממש לא פייר.

זה הכל משחק של מילים.

אפשר לומר שזה לא הוגן שהבעל צריך
לישון באוהל,
לאכול מקופסאות שימורים קרות,
לאכול אוכל מעורב עם חול.
לאכול כל יום אותו דבר.
לקום לשמירות באמצע הלילה הקר.
לשמור על עירנות אחרי ארבע שנות שינה על קרקע קשה.
לרוץ עם משקל של עשרות קילו בשמש הקופחת.
להיות במקום של סכנת חיים או פציעה קשה רח"ל.
כל זאת בעוד שהאשה מתענגת לה בבית מוגן וחם. אוכלת ארוחות חמות ומסודרות וכו וכו' ונמצאת עם הילדים האהובים שלה.

הכל רע או הכל טוב לפי ההתיחסות.

אם את שמחה עם עצמך – הכל נפלא. גם לחתל חיתולים.

את את מתוסכלת – הכל רע. גם טיול בנוף משגע הופך להיות סיוט.

משחק המילים הזה נובע מהתיחסות אל חייו של הגבר כאידיאל עליון, אפילו אם חייו הם קשים מנשוא.
כל זאת לעומת חייה הטבעיים של האשה שתמיד תמיד הם רקים מתוכן ומשעממים.

ההתיחסות הזו ממש ממש לא נכונה ולא בריאה. האשה לא נערכת בערך הגבר.
אם היא (גיבורה, מתלבשת, מדברת, מרויחה, עובדת וכו') כמו גבר – היא שווה.
אם היא לא כמו גבר – היא לא שווה.

ההתיחסות הזו לא הוגנת. היא מציבה בפני הנשים אתגרים שלא עושות אותן שמחות כלל וכלל. כי כשהן יגיעו למימוש שיא המטרות הגבריות – הן לא תהיינה שמחות כלל וכלל. הן תהינה עצובות.
אם הנשים תלכנה בדרך הזו גם העולם יפסיד - לא יהיו בעולם הזה לא נשים ולא נשיות וחבל.
מה זה הענין הזה להיות כמו גבר?
חיפוי על נחיתות רגשית נשית!!
אני מכבד מאוד את הנשים הנשיות שמעריכות את עצמן בסרגל נשי. לא בסרגלים הגבריים.
תהיי יותר נשית.
יותר אמהית.
יותר אמינה.
יותר יציבה.
יותר רכה.
מאירה יותר.
בוטחת יותר.
חושבת על העתיד.
חושבת על הבית, על הקן, על הבטחון של הילדים שלה.
חייה בהווה את העתיד.