למה אין ''חלקת שומרי שבת'' בבית העלמין

ב"ה

ברכה ושלום.

שאלת למה בעצם אין חלקת שומרי שבת בבית העלמין במשגב ? אשתדל להשיבך בקצירת האומר כי נושא זה רחב וגדול.

דע לך כי בשו"ע שהא ספר הפסיקה בכל הנושאים אין סעיף הלכתי ואפילו לא מן המנהג שיש להקים בית עלמין לשומרי שבת.[ אין הלכה כזו !]
בדיוק כפי שאין הלכה כזו בשו"ע המסמנת את צד ימין באוטובוס עירוני לגברים ואת צד שמאל שבאוטובוס לנשים למרות המודעות והפאשקוולים בחוצות ירושלים ובערי יהודה.

אין הלכה בשו"ע המחלקת את בתי העלמין לשומרי שבת ושאינם שומרי שבת כאילו זהו הקרטריון לקבורה! אין הלכה בשו"ע המחלקת את בתי העלמין לשומרי שמיטה או אוכלי היתר מכירה ,מעלימי מס הכנסה ,מדברי לשון הרע ,שומרי משקל , שומרי צום גדליה, או מתעני תענית י"ז בתמוז, שומרי מצוות כיבוד אב ואם שומרי איסור לא תגנוב או שומרי נגיעה (איסור נגיעה לשיטת הרמב"ם הוא דאורייתא) נטיות פוליטיות או דעות ואמונות.

[ההלכה המרכזית שנאמרה בעניין זה היא : ש"אין קוברים צדיק אצל רשע" והניסיון להגדיר את הציבור החילוני כרשעים ואת הציבור הדתי כצדיקים ואז להקים 2 בתי עלמין נפרדים לדתיים ולחילוניים הוא ניסיון שאין לו מקור הלכתי .]

ראה נא מה שכתב בעניין זה הרב הראשי לישראל והרשל"צ הרב בקשי דורון שליט"א בקובץ תחומין כרך יז (בעיניין קבורת נוכרים) ואני מצטט ]"ידוע, שכיום כמעט ואין מקפידים לקבור רשע אצל צדיק. רק בחברות קדישא מועטות מקפידים להפריד בין שומרי מצוות לבין אלה שאינם שומרי מצוות. הטעם הוא, לפי שאין בידינו אמות מידה לידע מי צדיק ומי רשע וכן, כל עוד אין הקפדה ודרישה מיוחדת מסתמא מוחלין. אין אפוא ביכולתנו לקבוע, להחליט ולהבדיל בין הצדיק לרשע, בין עובד אלוקים לאשר לא עבדו רק בין נוכרי לישראל שההבדל הוא ברור והקדושה מובדלת מבטן נהגו להקפיד ולשמור על ההלכה " ]

מדברי הרב בקשי דורון שליט"א עולה כי ההלכה היא שמרחיקים קבורת יהודי מגוי 4 אמות (2 מטר) משום שאין קוברין צדיק אצל רשע ועל כך "נהגו להקפיד ולשמור על ההלכה" ואילו על הרחקת קבורה בין דתיים לחילוניים "רק בחברות קדישא מועטות מקפידים להפריד".

[מיהו צדיק ?ומיהו רשע?]
כיצד ניתן לקבוע מי צדיק ומי רשע? אין בידנו את היכולת לקבוע מי צדיק ומי רשע.

מכירים אנו את שיטות השונות בהלכה כיצד להתייחס למי שאינו שומר תורה ומצות בימינו בשו"ת בניין ציון סימן כג´ הגדיר אותם כתינוקות שנשבו והרב קוק זצ"ל שכתב ["הפושעים שמתחברים באהבה אל ענייני כלל ישראל וארץ ישראל, נפשם יותר מתוקנת מנפשם של שלומי אמוני ישראל שאין להם היתרון הזה, ולעומת זאת, שלומי אמוני ישראל הינם יותר מתוקנים ברוחם" ]ומכירים אנו את דברי הגמרא במסכת ברכות דף נ"ז על הפסוק בשיר השירים כפלח הרימון רקתך – ["אפילו ריקנים שבך מלאים מצוות כרימון."]

על הפסוק "בנים אתם לד´ אלהיכם" שמופיע בספר דברים י"ד אומר רבי יהודה: "בזמן שאתם נוהגים מנהג בנים, אתם קרויים בנים, אין אתם נוהגים מנהג בנים, אין אתם קרויים בנים" אבל רבי מאיר אומר: "בין כך ובין כך קרויים בנים, שנאמר: בנים סכלים המה (ירמיה ד כב), ואומר בנים לא אמון בם (דברים לב כ), ואומר: זרע מרעים בנים משחיתים (ישעיה א ד), ואומר: והיה במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם יאמר להם בני אל חי (הושע ב א)" (שם). הגמרא שם במסכת קידושין דף לו מסבירה שלא רק בנים סכלים, כלומר בורים, תינוקות שנשבו נקראים בנים, אלא גם בנים אשר לא אמון בם, אפיקורסים, ואפילו בנים משחיתים שעובדים עבודה זרה. ושמא תאמר שהם בנים רשעים ?על כך משיבה הגמרא שהם נקראים "בני אל חי" .


רבי אברהם אזולאי שהיה תלמידו של רבי חיים ויטאל מצפת וסבא רבה של מרן החיד"א כותב בספרו "חסד לאברהם" את הדברים הבאים ["כל הדר בארץ ישראל נקרא צדיק, הגם שהוא אינו כפי הנראה לעיניים, כי אם לא היה צדיק, היתה הארץ מקיאו, כמו שכתוב ותקיא הארץ את יושביה , וכיוון שהארץ אינה מקיאו, בהכרח הוא שנקרא צדיק ואף שהוא בחזקת רשע" ](חסד לאברהם, מעין שלישי, עין הארץ, נהר יב).

כותב הרב שלמה אבינר בשו"ת שאילת שלמה כדברים האלה "אין אפשרות לעשות חלוקה קווית: אלה חרדים ואלה חופשים, אלה דתיים ואלה חילוניים, אלה צדיקים ואלה רשעים - אלא יש לדון כל אדם לגופו של עניין. למשל, אם פלוני מקולקל בענייני כשרות, לא נאכל אצלו, אך אם הוא מתוקן בענייני כספים נעשה איתו עסקים. ויש אדם יותר מתוקן בכשרות, אך מקולקל בענייני כספים. שלישי מקולקל בשניהם ורביעי מתוקן בשניהם. כל חתך ציבורי הינו מלאכותי ובלתי צודק.
בימים קדומים לא השתמשו בביטויים דתי-חילוני, אלא צדיק-רשע. ה"רשע" הוא לא אדם שאינו מקיים מצוות במובנן ההלכתי. הוא אדם שהורשע בעניין מסוים, כל זמן שלא תיקן וחזר בתשובה. ה"צדיק" הוא אדם שהוצדק בעניין מסוים. אדם יכול להיות רשע בעניין אחד וצדיק בעניין שני. הרמב"ם כותב שכל אדם נידון על פי רובו: רובו מצוות - צדיק, רובו עברות - רשע (הלכות תשובה ג א). יתכן אדם המכונה דתי, אך רובו עברות, לכן ייקרא רשע. וייתכן אדם המכונה חילוני ורובו מצוות, על כן ייקרא צדיק. די בכל זה כדי לברר שהחלוקה בין דתיים לבין חילוניים אינה כל כך הלכתית, אלא בעיקרה חברתית. "

ושמואל הנביא בבואו למשוח מלך על עם ישראל הלך בתחילה על פי מראה עיניו [ובחר באדם שהוא מאוס ]בעיני אלוקים וכך נאמר בספר שמואל א´ פרק ט"ז
(ו) וַיְהִי בְּבוֹאָם וַיַּרְא אֶת אֱלִיאָב וַיֹּאמֶר אַךְ נֶגֶד יְקֹוָק מְשִׁיחוֹ:
(ז) וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל שְׁמוּאֵל אַל תַּבֵּט אֶל מַרְאֵהוּ וְאֶל גְּבֹהַּ קוֹמָתוֹ כִּי מְאַסְתִּיהוּ כִּי לֹא אֲשֶׁר יִרְאֶה הָאָדָם כִּי הָאָדָם יִרְאֶה לַעֵינַיִם וַיקֹוָק יִרְאֶה לַלֵּבָב:

ואם תשאל הרי ובכל זאת... אין רשעים???? ?

אל שאלה זו אשיבך שאם אכן כשיגע לידי מקרה של רשע מפורסם או אז נדע כיצד לטפל בו שהרי יש לדון בו שמא הרהר תשובה לפני מותו? מכירים אנו שאפילו הרהור תשובה יכול לגרום לאדם להיות ´רבי´ כפי שמסופר בתלמוד הבבלי במסכת ע"ז דף י"ז "אמרו עליו על רבי אלעזר בן דורדיא שלא הניח זונה אחת בעולם שלא בא עליה.....הניח ראשו בין ברכיו וגעה בבכיה עד שיצתה נשמתו. יצתה בת קול ואמרה: ר"א בן דורדיא מזומן לחיי העולם הבא. בכה רבי ואמר: יש קונה עולמו בכמה שנים, ויש קונה עולמו בשעה אחת." ולכן צריך לחקור היטב היטב ולא להדביק סטיגמה על האדם ומראש לקבוע שהוא רשע .

[ קשה למצוא יהודים רשעים. מה לעשות!]
ראה נא את דברי הנשר הגדול הרמב"ם בהלכות אישות פרק ח´ הלכה ה´
"על מנת שאני צדיק אפילו רשע גמור הרי זו מקודשת מספק שמא הרהר תשובה בלבו, על מנת שאני רשע אפילו צדיק גמור הרי זו מקודשת מספק שמא הרהר בע"ז בדעתו שעון ע"ז גדול הוא ומשהירהר לעבוד בלבו נעשה רשע שנאמר (דברים י"א) פן יפתה לבבכם, וכתוב (יחזקאל י"ד) למען תפוש את בית ישראל בלבם. "

כלומר [הרהור אמיתי בליבו של אדם ]יכול להפוך אותו מצדיק לרשע ומרשע לצדיק ומי אנו שנוכל בעת פטירתו של אדם לקבוע ולהחליט מי הרהר תשובה בליבו לפני מותו ומי הרהר בליבו לעבוד עבודה זרה שאז הוא נעשה רשע ?

אצטט לך את דבריו של הרב יעקב רוז´ה יו"ר ח"ק ירקון ורב פוסק של המכון לרפואה משפטית באבו כביר .דבריו נאמרו בכנס רבנים וחברות קדישא שהתקיים לפני כחצי שנה בעיר לוד. ["וכי יש לך מכשיר הנקרא דתו – מטר היודע לזהות את מידת דתיותו וקיום מצוותיו של אדם מישראל? אמר ישעיה הנביא ישעיהו וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ נֵצֶר מַטָּעַי מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר:"]

ואת תשאל אז מאיפה צץ העניין הזה של חלקת שומרי שבת ?

אשיבך שאני לא יודע. אני לא רואה קשר בין המקורות לבין הגדרת שומר שבת (אגב מי נקרא שומר שבת? מי שעושה קידוש? ואם הוא עושה קידוש ומתפלל אך אינו מקפיד בכל ל"ט אבות מלאכה? ואם הוא עושה קידוש ומתפלל ועושה איסורי דאורייתא שונים כגון מדליק אור או גונב או מרכל או מרים יד על חברו וכ"ו וכ"ו...היכן עובר הגבול?).

יתכן אולי להסביר שהמושג[ "חלקת שומרי שבת"] צץ עקב כך שהשבת ושמירתה היא כ"כ חשובה לעם היהודי אז לאורך הדורות נקבע ששמירת השבת או אי שמירת השבת זה הפרמטר היחיד למקם אדם ביחס להשתייכות שלו לעם היהודי ואכן בתקופות שונות בעם ישראל וביחוד בתקופת ההשכלה זה היה הקו שסימן את השייכות לעם ישראל.
אך בדורנו אנו רואים בעיננו שדור זה שאנו חיים בו הוא כפי שמופיע בזוהר הקדוש ["טב מלגאו וביש מלבר "] טוב מבפנים ונראה לא טוב מבחוץ. ושמירת השבת .

כעת אשתדל להסביר לך את מוצא הדברים ואת עיקר הסוגיה שהיא הבסיס למה שנפסק בשו"ע .


בתלמוד הבבלי במסכת סנהדרין דף מ"ו עמוד א´ מוסבר שבזמן שבית המקדש היה קיים כשהמלך היה מוציא פסק דין של מוות על אדם מסוים אז היו הורגים אותו וקוברים אותו בבית העלמין כרגיל. אבל אם סנהדרין היו מוציאים לו פסק דין של מוות (באופן של סקילה שריפה, הרג, חנק ) אז לא היו קוברים אותו כרגיל אלא היו מייחדים 2 בתי עלמין נפרדים אחד למתים כתוצאה מסקילה ושריפה ואחד למתים כתוצאה מהרג וחנק. הגמרא מסבירה שהחלוקה הזו ל2 בתי עלמין ולא ל4 היא הלכה למשה מסיני. לאחר שנה היו מלקטים את העצמות מבית העלמין המיוחד ואז קוברים את האדם שוב בבית הקברות הרגיל.
וכך פסק הרמב"ם בפרק י"ד מהלכות סנהדרין הלכה ט´
"כל הרוגי בית דין אין קוברין אותן בקברי אבותיהם בכלל ישראל, אלא שני קברות מתקנין להן בית דין אחד לנסקלין ולנשרפין ואחד לנהרגין ולנחנקין, ודבר זה הלכה מפי השמועה, נתאכל הבשר היו מלקטין את העצמות וקוברין אותן בקברות אבותיהן, ויש לקרוביהן לעשות להן ארון ותכריכין."
את ההבדל שבין הרוגי מלכות להרוגי בית דין הדגיש הרמב"ם שוב בפרק א´ מהלכות אבל הלכה ט´
"כל הרוגי מלכות אף על פי שנהרגו בדין המלך והתורה נתנה לו רשות להרגן, הרי אלו מתאבלין עליהן ואין מונעין מהן כל דבר וממונם למלך ונקברין בקברי אבותיהן, אבל כל הרוגי בית דין אין מתאבלין עליהן אבל אוננין, שאין אנינות אלא בלב, ואין נקברין עם אבותיהן עד שיתאכל הבשר וממונם ליורשיהם."

שואלת הגמרא במסכת סנהדרין "וכל כך למה?" מדוע לא היו קוברים את הנשרפים והנסקלים הנחנקים והנהרגים ביחד עם כולם מהתחלה?
עונה הגמרא "לפי שאין קוברים צדיק אצל רשע" והחלוקה ל2 בתי עלמין היא משום שאפילו "אין קוברים רשע חמור אצל רשע קל"

אומנם הרמב"ם השמיט את ההלכה הזו שאין קוברים צדיק אצל רשע ובשו"ת רבי אברהם בן הרמב"ם סימן ל"ט הגדיר את הוכחת הגמרא ממעשה אלישע כמעשה ניסים וסיים "ודבר זה אין עליו עדות פסוקה." (המפרשים כתבו שהאיש הזה היה בנה של השונמית הוא חי כשעה והלך להיקבר במקום אחר. אולם בפרקי דרבי אליעזר מובא שאותו האיש היה אדם צדיק וידוע ובעלה של חולדה הנביאה ושמו שלום בן תקהת. ) אך רוב הפוסקים פסקו את זה להלכה וכך נפסק בשו"ע יורה דעה סימן שס"ב סעיף ה´
"אין קוברין רשע אצל צדיק, אפילו רשע חמור אצל רשע קל. וכן אין קוברין צדיק וכל שכן בינוני ,אצל חסיד מופלג. (אבל קוברים בעל תשובה אצל צדיק גמור) (ב"י). "

בפרושה של הלכה זו ש "אין קוברים רשע אצל צדיק " נכתבו עשרות רבות של תשובות אנו רואים מהתשובות שהלכה זו "רפויה" מאוד וניתן למצוא קשת רחבה מאוד של דעות בפרושה של הלכה זו.
יש פוסקים הסוברים שהלכה זו היא מדאורייתא ,יש הסוברים שהיא מדרבנן ויש הסוברים שהיא רק מנהג .
עברתי על מעט מן השות"ים ואסקור בפניך כמה מהן :
*ספר מהרי"ל כותב שזה רק מנהג שנהגו העולם. והוא נותן למנהג זה טעם וכך הוא כותב "אמר מהר"י סג"ל מאי דנהיגי עלמא שלא לקבור רשע אצל הצדיק ילפי´ מאלישע, כדאיתא פ´ נגמר הדין. וטעמא משום דאל הצדיק מגלין מה שנגזר מאחורי הפרגוד, כדאיתא פ´ מי שמתו. ומתי שהרשע סמוך לו מונעין מלגלות לו כדי שלא ישמע ג"כ הרשע. "

*שו"ת דבר המשפט שכתב הגר"ח כהן (בעל הלב שומע) דן בהלכה הזו ומסקנתו שזהו איסור דרבנן בלבד ובכל ספק יש להקל.
*שו"ת חת"ס ביו"ד סימן שמ"א דן בהלכה זו וכתב שהיא מדאורייתא ובכל ספק יש להחמיר.
*ספר מסגרת השולחן דף קע"ט דן בהלכה זו וכתב " הן אמת לא ראיתי מקפידין בזה ד ה´ בוחן ליבות בני אדם"
*ספר שדי חמד כרך ו´ סימן קס"ד דן בהלכה זו ודחה דברי המסגרת השולחן הנ"ל וכתב "דצריך לדקדק בזה...ולא ניתנה תורה למלאכי השרת"
*שו"ת מנחת אליעזר (מונקאטש) חלק ב´ סימן מ"א כתב "דאיסור קבורת רשע אצל צדיק הוא מדאורייתא אולם הא דאין קוברין צדיק אצל חסיד מופלג אינו חמור כ"כ ואינו אלא מנהג טוב"
*שו"ת מהר"ם שיק יוד סימן שנ"ב דן בהלכה זו והעיר מדברי הגמרא שהוכיחה ממעשה אלישע "דלא ניחא ליה לאלישע להיות בשכונתו לזה נעשה נס שנתגלגל אליו וע"י זה חי אותו אדם וקם על רגליו והלך"
*שו"ת דעת כהן לרב קוק סימן ר"א לקח את זה לעניין של אין קוברים נוכרים =רשעים אצל צדיקים =יהודים וכך הוא כותב "וע"כ בודאי לא יעלה על לב לקבור נכרים אצל ישראל קדושים, ועמך כולם צדיקים. אלא כל מה שנבין מדברי השאלה הוא, אם מותר להקציע להם בהקרקע המיוחד לביה"ק של ישראל חלק לצורך קבורת מתיהם, בריחוק מקום והפסק ניכר, ומסתמא ג"כ בחילוק מחיצה וכיו"ב. ואז אין בזה משום האיסור של אין קוברין רשע אצל צדיק"
*שו"ת שרידי אש חלק ב´ סימן צ"ח דן בהלכה זו באריכות וכתב לחלק בין קבורת אפר של אנשים יהודים ששרפו את הגופה שלהם מתוך כוונת זדון שאינם מאמינים במצוות הקבורה לבין עוברי עברות ומחללי שבת לתאבון שבהם הוא דן להקל.
ןעיין עוד בשו"ת מחנה חיים חלק ב´ סימן מ"ד ועיין עוד בשו"ת עטרת פז חלק א´ יו"ד סימן י"ח.
ועיין עוד בקובץ תחומין כרך מאמרו של הרב ערוסי "בחייהם, ובמותם נפרדו" ועיין במאמר נוסף בקובץ תחומין מאמרו של הרב שביב .

ולכן מסקנה המתבקשת שהלכה זו ש "אין קוברים רשע אצל צדיק" איננה מוסכמת בפוסקים כלל אנו רואים שהרמב"ם לא פסק אותה כלל ואצל הפוסקים שהביאו אותה להלכה יש מחלוקת לגבי תוקפה האם היא מן המנהג או מדרבנן או מדאורייתא. אנו רואים שהבסיס להלכה זו (מעשה אלישע) איננו ברור והוא נתון במחלוקות. ואולי בשל כך מעטים הם המקומות שבהם נהגו ליישם את דברי השו"ע האלו וכפי שכתב בעניין זה הרב הראשי לישראל והרשל"צ הרב בקשי דורון שליט"א בקובץ תחומין כרך י"ז (בעניין קבורת נוכרים) ואני מצטט "ידוע שכיום כמעט ואין מקפידים לקבור רשע אצל צדיק. רק בחברות קדישא מועטות מקפידים להפריד בין שומרי מצוות לבין אלה שאינם שומרי מצוות. הטעם הוא, לפי שאין בידינו אמות מידה לידע מי צדיק ומי רשע וכן, כל עוד אין הקפדה ודרישה מיוחדת מסתמא מוחלין. אין אפוא ביכולתנו לקבוע, להחליט ולהבדיל בין הצדיק לרשע, בין עובד אלוקים לאשר לא עבדו רק בין נוכרי לישראל שההבדל הוא ברור והקדושה מובדלת מבטן נהגו להקפיד ולשמור על ההלכה"

אולם על מנת ליישם את דברי השו"ע ככתבם וכלשונם וכשהקמנו את בית העלמין במשגב התייעצנו עם פוסקי הלכה וקבלנו החלטה ליצור "בידוד" של כל חלקת קבורה אחת מחברתה ע"י הפרדה של 6 טפחים בין קבר לקבר (החמרנו יותר משיטת החזו"א שמצריך 3 טפחים אך אנו עשינו 3 טפחים מכל צד ס"ה 6 טפחים) . מצב זה יוצר שכל קבר הוא יחידה בפני עצמה. פתרון זה ניתן ליישם במקום שיש בו שטחים רחבים ואין מצוקת קרקע.
זאת ועוד החמרנו ויצרנו מחיצה של 1*3 טפחים לעומק מבטון המפריד בין קבר לקבר. כך ניתן ליישם את דברי השו"ע וגם לקבור לפי סדר רץ.



לגבי מרווחים בין קברים נפסק בשו"ע בסימן סש"ב סעיף ג´ "אין קוברין ב´ מתים זה בצד זה, אא"כ היה דופן הקבר מפסיק ביניהם"
בספר ערוך השולחן כתב שמלשון השו"ע משמע שאין שיעור לעובי הדופן, וכך הוא כותב "אך מדברי רב האי (שהובא בטור סי´ שס"ג) מבואר שצריך6 טפחים, לכן נלע"ד דזהו הכל כשהיה חשש שמא יצטרכו לפתוח הקברות וללקט העצמות ולקוברם במקום אחר ויש חשש התערבות, ולכן צריך הפסק גדול, משא"כ בזה"ז. מיהו וודאי אם יש ביכולת להרחיק 3 טפחים צריכין לעשות כן."

בספר גשר החיים לר"מ טיקוצינצקי כתב ההרחקה בין קבר לקבר צריכה להיות 6 טפחים אך במקום צונמא או כשבונים בין הקברים כותל של מלט, מקילים בהפסק של שש אצבעות. כשקשה למצוא רחבת ידים לקרקע, הסכימו האחרונים להקל, אף שלא בצונמא, להקפיד רק להפסק שש אצבעות. כאמור אין לנו במשגב בעיה של קרקע והארץ היא רחבת ידיים לפנינו ולכן עושים אנו לא הרחקה של דופן דק ולא הרחקה של 6 אצבעות אלא 6 טפחים בין קבר לקבר .

ואם תשאל למה קוברים במשגב בסדר רץ ולא בסדר אחר ?

אשיבך שתושבי המועצה האזורית משגב מתגוררים בישובים השונים זה מזה אולם ישנם מספר אלמנטים,מתקנים, פעילויות, המשותפות לכלל הציבור. אנו רואים את בית העלמין ככזה.
מחינה הלכתית לבית עלמין יש תוקף של בית כנסת ויש לו קודשה של בית כנסת וכמו שבבית כנסת לא יעלה על הדעת לחלק מקומות ישיבה לפי מפתח של ישובים או דיעות אישיות כך בבית העלמין. סדר הקבורה הוא ללא הבדל בין ישוב לישוב או בין נטיות פולטיות או אמונות ודעות.[ על פי שיקול דעתי זה מה שנכון לקיים בתחום המועצה האזורית משגב. ולכן בבית העלמין סדר הקבורה הוא לפי סדר רץ ולא לפי מפתח של ישובים.]

זאת ועוד סגנון הבינוי של בית העלמין לא מאפשר לפתח אותו לפי גושי ישובים אנו מועצה אזורית קטנה ומספר הפטירות שלנו בשנה הוא המספר שקיים בערים הגדולות ביום אחד! לא ניתן גם מחינה טכנית לפתח שטחים עצומים ולייחד לכל ישוב שטח קבורה משלו.
אני חושב שסגנון זה הוא המתאים ביותר לאוכלוסיית משגב

ואם תשאלני האם זה עולה כסף להיקבר בבית העלמין במשגב?

אשיבך - ראשית בית העלמין במשגב מיועד לתושבי משגב בלבד. אין צורך לשלם ולו אגורה אחת עבור הקבורה.
למעט מקרים חריגים כפי שמוגדרים בחוזר מנכ"ל .

אם אדם רוצה לשמור מקום בעודו בחיים האם הדבר אפשרי?

תשובה: ניתן לשמור מקום בסמוך למקום הקבורה של בן הזוג . שמירה זו עולה כסף והתעריף נקבע ע"י המדינה .
כיום התעריף לשמירת מקום לבן זוג הוא כ 4,400 ₪. התשלום מתבצע במועצה ונשמר בקרן מיוחדת הנקראת "קרן נר חיים" שכספיה מיועדים להמשך פיתוח בית העלמין.

ויהי רצון שתזכה אתה ונזכה אנו לאורך ימים ושנים טובות מתוך בריאות ושמחה.חיים שיש בהם אהבת תורה ויראת שמיים . אמן.


בברכה,

עוזיאל אליהו,

.