שאלה
בעלי ב"ה קובע עיתים לתורה.
לומד כמה פעמים ביום.
יש זמנים שממש לא נוח לי שהוא מחוץ לבית.
למשל: בערב לפני זמן השינה, חשוב לי שיהיה בבית עם הילדים להתכונן כראוי לביה"ס
או בבוקר לפני שהם יוצאים לביה"ס לעזור להם להתארגן.
אינני רוצה שיבטל תורה אך אני מרגישה שזה בא על חשבון הילדים.
איפה כאן הגבול?
תודה
תשובה
בס"ד
שלום רב,
הגבול הוא בדאגה לטיפוח הנפש הרכה של ילדיכם.
חשוב מאוד שבעלך יהיה אתך בבית ברגעים הלחוצים מפני שגם חינוך הילדים ושמחת המשפחה הם חלק מעבודת ד´.
המצווה ללדת ילדים אינה רק להביא אותם לעולם, אלא לגדל אותם להיות משפחות נאמנות ומאמינות בישראל.
אם השעות של הטיפול בילדים נתפסות אצל ההורים כזמן שרוצים לחמוק ממנו וכל צד ´זורק´ את התפקיד על השני - ההרגשה הזאת עוברת לילדים ופוגעת בהתפתחות הרוחנית שלהם.
בעלך צריך להבין שהחשיבות שלו בבית בשעות אלו אינה פחותה מהחשיבות של התורה שלו. ויחלק את הזמן כך שילמד תורה בשעות אחרות. אפשר לקום בבקר שעה קודם וללמוד לפני התפילה, או לאחר לישון שעה בלילה ואותה להקדיש ללמוד.