לימוד גמרא

בס"ד
שלום רב,
באשר לשאלה שלך מדוע רבים לומדים דווקא גמרא ומדוע בישיבות לומדים גמרא - התשובה היא שבגמרא נמצאים היסודות של ההלכה והמחשבה. הגמרא היא עמוד התושב"ע. חכמי הדורות ההם היו ענקים בחכמה ובאמונה והיצירה הרוחנית שלהם היא מקיפה ועמוקה ביותר. לכן כל מי שרוצה לפגוש את העמודים שעליהם נשענת ההלכה והמחשבה שלנו הוא עושה זאת על ידי לימוד גמרא.

עם זאת אתה צודק. אם אתה מרגיש שלימוד הגמרא אינו משמח אותך אתה בהחלט לא צריך להתעקש על כך. המצווה היא ללמוד תורה אבל לאו דווקא גמרא. אצטט לך כאן מדברי הרב קוק במאמר שנקרא "העונג והשמחה" (בתוך הספר עקבי הצאן)
תחילה הרב קוק מדבר על הטעמים השונים שיש לנו באוכל:
"לשמירת הטעם הטוב, וההרוחה הנפשית של האדם ביחם למזונו הגופני, הוכנו בעולם, מחסד המשביע לכל חי רצון ב"ה, מיני מזון רבים ושונים, שיכולים להתחלף לפי כל אחד ואחד, לפי מצבו, טעמו, ולפי זמנו, ולפי תקופת היום והשעה, ולפי פרקי השנה ומשך החיים..."

בהמשך הרב קוק אומר שכך גם לגבי המזון הרוחני - כל אחד צריך לבחור את הטעם שלו:
"המזון הרוחני יש לו ג"כ זה הכלל: "לעולם ילמד אדם תורה במקום שלבו חפץ, שנאמר כי-אם בתורת ד' חפצו". על-כן מוכרח הדבר שכל הככר הגדול של הרחבתה של תורה יהיה נגול לפנינו בכל רחבו, בכל מקצעותיו השונים והמרובים, למען נוכל להיות מוכנים לכון את הזמן והנטיה לפי החפץ הפנימי לרוות צמאוננו בערך המכוון בנטיותינו פנימה. כדי שלא לבד הידיעה והתועלת נקבל בלמודנו, כי-אם גם שפע הברכה החיים והשלום, של הענג והשמחה הפנימית, שהם ירחיבו צעדיני וינשאו את רוחנו, ברום עזה של תורה, שרק מרב כל נוכל בטח לעבוד את ד' בשמחה ובטוב לבב."
חשוב יותר ללמוד דברים שיביאו אותך לשמחת לימוד מאשר ללמוד דברים קשים ולא משמחים.

עם זאת הרב קוק מציע לפחות 'לטעום' מכל סוגי הלימוד מפני שאם לא טועמים לא יודעים מה כדאי ללמוד.