לחייך לחבר שיש בליבך עליו

בס"ד

על האחים של יוסף נאמר בספר בראשית פרק לז ד
"וַיִּרְאוּ אֶחָיו כִּי אֹתוֹ אָהַב אֲבִיהֶם מִכָּל אֶחָיו וַיִּשְׂנְאוּ אֹתוֹ וְלֹא יָכְלוּ דַּבְּרוֹ לְשָׁלֹם"
ופירש שם רש"י "מתוך גנותם למדנו שבחם שלא דברו אחת בפה ואחת בלב"

לכן צריך להשתדל להעביר כעס מלבו של האדם על חבירו. אבל אם יש דבר מה של הקפדה על חבירו והוא חושב שיש בזה צדק. צריך ללכת אל חבירו ולומר לו אנ מקפיד עליך על כך וכך.
לומר בנחת.
לומר בינו לבינו.
להציע פתרון לבעיה.

לומר אני לא מקפיד והוא מקפיד הרי זה אחד בפה ואחד בלב ולפעמים עובר על לא תשנא את אחיך בלבבך.

וכך כתב ברמב"ם בהלכות דעות פרק ו
(ה) כל השונא אחד מישראל בלבו עובר בלא תעשה שנאמר לא תשנא את אחיך בלבבך ואין לוקין על לאו זה לפי שאין בו מעשה ולא הזהירה תורה אלא על שנאה שבלב אבל המכה את חבירו והמחרפו אע"פ שאינו רשאי אינו עובר משום לא תשנא:
(ו) כשיחטא איש לאיש לא ישטמנו וישתוק כמו שנאמר ברשעים ולא דבר אבשלום את אמנון מאומה למרע ועד טוב כי שנא אבשלום את אמנון אלא מצוה עליו להודיעו ולומר לו למה עשית לי כך וכך ולמה חטאת לי בדבר פלוני שנאמר הוכח תוכיח את עמיתך ואם חזר ובקש ממנו למחול לו צריך למחול ולא יהא המוחל אכזרי שנאמר ויתפלל אברהם אל האלהים: