שאלה
לאחרונה התפרסם בכלי התקשורת כאילו אסרת להתפלל יחד עם שמאי ליבוביץ', פרקליטו של ברגותי מכיוון ש"דעותיו רצחניות".
שאלתי היא איך לנהוג במקרה של יהודים שלהם כווניות רצחניות או אפילו מעשים רצחניים ולא רק "דעות רצחניות".
אפשר לקחת לדוגמא את חגי סגל, שהיה חבר בהתארגנות יהודית שהשתמשה בנשק כנגד ערבים מתוך מטרה להרוג. או את חגי אמיר שקשר קשר לרצוח יהודי, האם גם עם שני אישים מכובדים אלו אסור להתפלל?
או שאולי "דעות רצחניות" אסורות רק לחלק מהקהל ולחלק אחר מותר להביע דעה, לתכנן מעשים ולבצעם ואפילו אז יהיו אוחרים מכובדים לתפילה?
תשובה
בס"ד
אם הארץ לא שלנו - באמת יש מקום לשאלתך. אבל הנחת היסוד שלי היא שהארץ הזו שלנו. כי כך אמר אלוקים וכך הבטיח בתורה וכך נשבע לאבותינו אברהם יצחק ויעקב.
ולכן יש הבדלה גדולה בין יהודים שלשם הגנה על חייהם אחזו בנשק. לבין רוצחים שפלים שבא להלחם בנו ולגרש אותנו מהארץ.
חגי סגל וחבריו חברי המחתרת היהודית ניסו להרוג או הרגו רוצחים, מתכנני רצח, מסיתים וסייעניהם. כל הבעיה היתה בעובדה שהם עשו את מה שהמדינה היתה צריכה לעשות. החשש הגדול היה מאנרכיה בכך שאנשים יקחו את החוק לידיהם.
אתה מנסה להשוות אותם לרוצחים שמפוצצים אוטובוסים על יושביהם.
אתה מדבר על מי שניסה היום להכנס לבית קפה ולרצוח ככל האפשר יותר יהודים בלי הבחנה אם יש שם נשים או ילדים. מבוגרים או זקנים. העיקר שיהיו יהודים.
אתה מדבר על מי שניסה אתמול לעלות לאוטובוס ולהתפוצץ בתוכו וכשלא הצליח הוא רץ לעבר אשה זקנה שלא יכלה לרוץ כמותו התפןצץ לידה והרג אותה.
הרוצחים הללו מוכנים להרוג יהודים בכל מחיר - ואפילו אם יהרגו כמה ערבים בדרך - שווה. העיקר שיהרגו יהודים.
וגם אם הרוצח יתרסק לחתיכות - גם שווה לו - העיקר שיהרגו יהודים.
ברגותי הוא השולח של חלק מהרוצחים המתועבים הללו. אינני רואה כלל שום מקום להשוואה של מרשו עם אנשי המחתרת היהודית.
אגב. אם אתה מתפלל ואם קשה לך להתפלל עם חגי סגל - אתה לא חייב. רוב רובו של הציבור מרגיש עם זה מאוד טוב.