שאלה
שלום וברכה כבוד הרב וחודש טוב!!
אני נער בן 17 שחוזר בנמצא בתהליך של תשובה.. אני אדם מגמגם, לא בדיוק מגמם אלא נתקע בדיבור שלי ומדבר לא ברור בכלל ובקושי מבינים אותי.. זה פוגע בי גם בתהליך של החיזרה בתשובה שלי שאני חושש להתקדם לשאול רבנים שאלות או להשתתף בשיעורי תורה ולהביע את דעתי.. זה פוגע בי גם מבחינה חברתית אבל בעיקר מבחינה דתית שאני חושש ולא מדבר ..
אני מבקש מהקב"ה ואומר לו שאני יודע שהכל תלוי בו אם אני יגמגם או לא , ואני מבקש ממנו שירפא אותי מזה ..
השאלה שלי היא כזאת. כשאני מבקש מהקב"ה האם אני צריך לחזור ולבקש כל יום,הקב"ה אוהב שמבקשים ממנו?? או שמא אני צריך לבקש פעם אחת ולהאמים ולסמוך על הקב"ה שהוא יעשה את שלו אם זה לטובתי? אני מתכוון בנוגע לגמגום שלי ובנוגע לכל דבר אחר שאדם מבקש מהקב"ה..
תודה רבה ומצטער על האריכות! חזק וברוך!!
תשובה
ב"ה
שלום.
ראשית אני ממש מתפעל מהעוצמה של הנשמה שלך!! אשריך אחי שיש לך כוח רצון חזק להתקרב לקב"ה .
תתפלל להשם אל תרפה . "רצון יריאיו יעשה ואת שוועתם ישמע ויושיעם" קרוב השם לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת.
יחד עם זאת כדאי לך לפנות לטיפול מקצועי בנושא הזה.
בעזרת טיפול קצר ומקצועי תוכל להתגבר על זה.
עיין גם בתשובתי "מגמגם" ב:
https://www.kipa.co.il/ask/show/68154
לפעמים חיזוק הביטחון העצמי הוא זה שיכול לגרום לשליטה בדיבור. תתיעץ עם רופא.
בהצלחה,
עוזיאל אליהו,
.