כתיבת ספר תורה למפרע

שלום!

אודה על האמת כי כשקראתי את שאלתך נבהלתי לראות דבר כזה, שהוא כנגד כל הפוסקים, והזדרזתי לפתוח ולבדוק את התשובה המדוברת ביביע אומר.

וראשית כל יש להקדים שאותו רב (אינני יודע במי המדובר) אמר דבר חמור מאוד שאסור לאומרו, להוציא לעז על ספרי התורה שלנו הכתובים כמסורת אבותינו מדור לדור עד משה רבינו, ואין בעולם ספר שכל כך הרבה שנים נשאר בדיוק כזה, שבכל תפוצות ישראל בכל מקום בעולם נמצאים הספרים ממש בשווה (מלבד הבדלים בודדים וזניחים, דהוי מיעוט שבמיעוט הבטל במיעוטו).

וכמה הקפידו רבותינו שלא להוציא לעז על ספרי תורה כשרים, שכמה הלכות קבעו בעניין (עיין יומא ע., ועיין מג"א או"ח סימן ס"ט, סעיף ט' עד כמה יש שחששו בזה שהורו שאין קוראים שוב בתורה למניין חדש במקום שקראו בו בתורה המניין הראשון, שמא יאמרו שהיה פסול בספר אחד ועתה קוראים בספר השני המתוקן. ואף דשאר אחרונים לא פסקו כן אלא דווקא באדם אחד בשני ספרים וכיו"ב, מ"מ מצינו כאן את גודל ההקפדה מחשש וצל חשש רחוק שיאמרו ואפילו יחשבו שספר תורה פגום, כ"ש שלא לומר כן בפה בפירוש בחינם על הספרים המוחזקים אצל כל ישראל).

והנה לעצם הציטוט מהספר יביע אומר, פתחתי את התשובה הנידונה, ומה שהבאת הוא ציטוט חלקי ויצא מהקשרו. ואבאר דבריו:
בעל שו"ת משיבת נפש בא לא לפסוק הלכה, אלא להציע ביאור בסוגיא בש"ס שעל ידי זה הוא מיישב כמה קושיות חמורות, אך הוא כותב שדבריו לכאורה נראים, אילולי שהראשונים וכל הפוסקים הבינו אחרת להלכה. ורק משום תירוצו בא להקל בהלכה אחת אחרי שהראה לה פנים להקל מצד אחר, ורק לצרף סניף נוסף להיתר כתב פירושו (בעניין תיקון פירוד באות שנמצא בתפילין שיש לומר שעדיין צורתה עליה ואין בעייה של כסדרן, ועוד לפירושו אין "כסדרן" כמו שביארו כל הראשונים), אך ודאי שלא בא על פי חידושו לבד לפסוק הלכה בעניין.

ועוד שכל חידושו בא דווקא להקל, שלפי דבריו יוצא שלא רק שאין פסול בספרים, אלא אפילו בתפילין ומזוזות רבים יצא קולא עצומה. שהוא רוצה לומר שפסול שלא כסדרן כוונתו אינה (כמקובל) שאם כתב את לדוגמא הפסוק "שמע" ואחרי שהגיע לפסוק "ואהבת" ראה שיש פסול או חסרון או יתרון ב"שמע" וחזר ותיקנו במקומו המזוזה פסולה, אלא רק אם הקדים וכתב בראש הקלף את הפסוק "ואהבת" ואחריו בהמשך הקלף כתב את הפסוק "שמע".

ורצה לבאר שדווקא פסול כזה נקרא כסדרן, ופסול כסדרן כזה יש גם בתפילין וגם בספרי תורה (ובכעין זה ודאי מודים כל הפוסקים, אלא שאינו מצוי, ורק לחידושו שאין פסול כסדרן כשכתוב לפנינו כסדר אלא שהקדים בזמן כתיבת הפסוק השני לראשון בזה מוסכם על כל הפוסקים שכוונת הגמרא לפסול וזה מה שהתכוונה כשפסלה שלא כסידרן), וכך מתורצות כמה קושיות, כגון מדוע המשנה והגמרא במגילה שדיברה על חילוקים בין תפילין לספרים לא כתבה גם עניין כסדרן (ולקושייא זו ניתנו כבר כמה תירוצים אחרים). וביאר שמה שמופיע בכל הש"ס שפסול כסדרן הוא רק בתפילין ומזוזות ולא בספרים - לאו דווקא, אלא קל יותר לתקן בספרים מאשר בתו"מ, משום גודלן.

היוצא מזה שאין חשש פסול על אף ספר הכתוב כמסורת בידינו, וח"ו לומר כן, ואף בעל "משיבת נפש" לא בא אלא כמציע ולא לפסוק נגד הבנת כל הפוסקים בסוגיא, וגם לפי דבריו אדרבה יוצא יותר לקולא.

כל טוב!