שאלה
שלום רב!יש לי חברות שפגעו בי,אך דברים קלים שאני ניפחתי במחשבתי.אז הלכתי ושאלתי בעצת כמה חברות מה לעשות.ופעם באיזה שיחה עם מישהי שאינה ממש חברתי(וממש לא חברה שלהן), עלה הנושא היא סיפרה זאת לחברתה,והן אמרו לי שהרבה בנות לא אוהבות אותן ולא מבינות מה אני עושה בחברתן והציעו לנתק קשר ואף להקניטם ולעוקצם בכל הזדמנות,והן אפילו עשו זאת בשבילי והיו צוחקות איתי עליהן אך הצחוק שלי לא היה אמיתי כי ידעתי שזה לא בסדר ושאני נסחפת אחריהן ועדיין הרגשתי שאני ממש אוהבת אותן.חברה אחרת שלי(שדיברתי איתה בתחילה)ראתה את מה שקורה ויזמה שיחה עם חברותי,שם סיפרה להן את מה שהוביל לכך, והן בכו ואמרו לה שהן חושבות 5 פעמים לפני כל דבר שהן עושות ואומרות,ושתמיד רוצות בטובתי,ורוצות שאהיה שמחה, ואני רק פגעתי בהן,פגעתי באמון שלהם בי,הוצאתי שם רע,דיבה, לעגתי להן ולא האמנתי שיכלתי לעשות דבר שכזה.מיד ניתקתי קשר עם שתי החברות שהסיטו אותי לכך.ניסיתי לדבר עם אחת מחברותי(הנפגעות),אך הן עדיין פגועות.וכעת אני מרגישה כפוית טובה, צבועה,מורעלת,ואינני מסוגלת להביט בפניהן, אני מרגישה שטוב מותי מחיי,ושהן לעולם לא יסלחו לי.מה אעשה?אדבר גם עם השנייה?(שיותר נפגעה),אחכה שהזמן ירפא והן ייגשו אלי(אם כן-איך אוכל כל הזמן הזה לא להסתכל בפניהן?)ומה אעשה בשבילי הנשמה הפצועה שלי? איך אוכל להתחבר שוב לה'? תודה וסליחה על האירוך.
תשובה
בס"ד
שלום רב,
תאור הדברים אכן מציג תמונה שמטילה עליך אחריות לקילקול שנוצר בקשר עם חברות טובות שלך. את מבינה בצדק שהאחריות לתקן מוטלת אף היא עליך.
אני רק מבקש לשכנע אותך שאפשר לתקן.
אל תבהלי מכך שהחברות הראשונות עדיין פגועות. תמצאי דרכים לדבר אתן. תסבירי להן שאת מבינה שהן פגועות ממך ובצדק, אבל את מבקשת בכל זאת להתפייס. תגידי להן שגם הקב"ה סולח וצריך ללמוד את הסליחה ממנו.
תסבירי להן שהן צריכות לראות את החרטה שלך ואת הצער שלך, שאת מקבלת אחריות על מה שקרה ומבקשת לתקן - לכן הן צריכות לקבל את השינוי שלך ולסייע לך לפתוח אתן דף חדש.
את חייבת לבטוח באפשרות שלך לתקן, להאמין שהחברות שלך בסופו של דבר יבינו אותך ויתיחסו אליך אחרת - גישה כזאת תתן לך את הכוח להתמיד וכך גם תצליחי.