שאלה
שלום אני לומדת באולפנית שבה מנהל חטיבת הבניים כופה עלינו כ"כ הרבה, כ"כ הרבה כפיה דתית זה מאוד לא נוח, כול בוקר הוא בא לכיתות ומסתכל על כול בת האם היא באמת מיתפללת או שהיא סתם עושה את עצמה, הוא גם בודק מה האורך של החצאית של כול אחת וממש ממש מקפיד! לדעתי ככול שהוא ימשיך כך הבנות יפסיקו להאמין ולא יתחזקו כי מטבעו של האדם זה לעשות את ההפך ממה שמבוקש לכן, כאשר המנהל בא וכופה עלינו כ"כ הרבה <לא רק מה שאמרתי בהתחלה יש עוד> אני חושבת שישנם בנות שפשוט לא מיתחזקות יותר, גם כך אני מרגישה... אני לא יודעת מה לעשות כי אין אצלנו עוד אולפנית שאפשר ללכת אליה או תיכון דתי, ואני לא רוצה ללכת לבית ספר חילוני אני מרגישה שכאילו יש משהו שעוצר בעדי מלהיתחזק זה נורא קשה, נכון שזה נישמע די לא הגיוני שכפיה דתית תרחיק אנשים מהאמונה ושזה מאוד מפריע אבל זה כך... אני פשוט לא יודעת מה לעשות.
אנא עזור לי,
בברה ותודה מראש.
תשובה
ב"ה
שלום לך
אכן, אחת ההתלבטויות המרכזיות היא היחס שבין מסגרת לבחירה.
אומנם, התורה נתנה לעם ישראל בבחירה. הקב"ה שאל אותם אם הם רוצים את התורה משום שמה שבה בבחירה הופנם. נעשה מתוך הזדהות ואהבה. ובעיקר בדורנו - כפיה היא דבר מזיק שלא מועיל לקרב אף אדם לעבודתו יתב'.
לכן אני בטוח שגישה זו לא מצליחה אף פעם. אולם מן הצד השני לפעמים הכפיה מגלה את הרצון הפנימי. מכניסה אותנו לתוך מסגרת של עשיה. אנו עצלים והאמירה האחת יוצרת זרימה חיובית.
זה תלוי מה אתן משדרות: בגרות?! אחריות?! שיקול דעת?! התלבטות אמיתית?!
האיזון בין הצדדים השונים הוא דרך המלך.
בברכה,
שי