כמה שאלות

שלום!

1. את עיקר המצווה של קביעת המזוזה זכית לקיים, והברכה לא מעכבת את קיום המצווה. אם תרצה לתקן את הפסד הברכה כתיקנה - תשתדל לקבוע לעצמך איזה לימוד קבוע (אפילו קצר של כמה דקות) בדיני ברכות.

2. אם יש דרך להשפיע על החבר - מה טוב. אם לא, אז "כשם כמצווה לומר דבר הנשמע, כך מצווה שלא לומר דבר שאינו נשמע". לגבי הסבא יש גם מצוות כיבוד הורים, ולכן אין לומר לו בלשון תוכחה, אלא באופן עקיף ומכבד להבין את הנושא, כמובן רק אם יש סיכוי שהדברים ישפיעו ושיהיה באופן מכובד.
בכל אופן, אתה תשתדל להמשיך להתרכז בתפילה וודאי לא תענה להם. ואם הם יפגעו - אין זה באחריותך, כי אתה קודם כל מחוייב לאבא שבשמיים.

3. צריך להשתדל להתרכז ממקום שמצוי בו לשון הרע או מחברת אנשים שרגילים בסיפור לשון הרע. אם שמעת לשון הרע בעל כרחך - אתה אנוס ואין עליך תביעה. אך כמובן שיש איסור להאמין לדברי הלשון הרע, ויש ללמד זכות על האדם שסיפרו עליו לשון הרע.

4. יש "שכר פסיעות" לכל פסיעה ופסיעה שהולכים לבית הכנסת, והגמרא (סוטה כב.) מספרת על אלמנה שהיה בית כנסת בשכונתה, ואף על פי כן היתה טורחת ללכת לבית הכנסת של רבי יוחנן שהיה בשכונה אחרת, וכשרבי יוחנן שאל אותה למה היא טורחת, היא ענתה לו שיש לה שכר פסיעות על כך.

וקל וחומר במקרה שלך שבית הכנסת השני מלא במעלות רבות שציינת.

על כן ככל שתוכל - תתחזק ללכת לשם, ועל כל מאמץ ופסיעה שתעשה - מחכה לך שכר מיוחד בשמים, כי ה' אוהב ומעריך את כל המאמץ שאתה עושה בשבילו!

5. זו מידה טובה שנלמדה משמאי הזקן (ביצה טז.), לשמור כל דבר נאה לשבת. וכן אמרו חכמים שמה שציוותה התורה בשבת ובמועדים לקרוא אותם מקרא קודש - הכוונה שיכין בגדים מיוחדים ונקיים לשבת, וזה חלק ממצוות כיבוד השבת.

כל טוב!