כמה שאלות

בס"ד
שלום רב,

א. הסדר הוא - נוטלים ידים שלש פעמים לכל יד - אח"כ מתפנים. נוטלים שוב ומברכים:
על נטילת ידים
אשר יצר
אלוקי נשמה

אם לא צריך להתפנות נוטל ידיים - ומברך על נטילת ידיים ואלוקי נשמה.
ברכת 'אשר יצר' יברך רק לאחר שיתפנה.

ב. מודה אני אומר מיד כשמתעורר ומותר לדבר אחר כך.

ג. אסור לקלף עור בשבת/

ד. זה משהו שקשור לעולם הפנימי שלה. אין לך איך לשנות זאת אז עדיף להתעלם מכך. אם נראה לך שהיא עושה את זה עם עוד ילדים וזה עלול להזיק לה אז תספרי זאת למורה או ליועצת של בית הספר.

ה. בכל הלכה צריך להתקדם כמה שאפשר. כל פעם ללמוד עוד משהו ולקיים אותו עד שמתרגלים אליו. כל דבר שמתרגלים אליו הופך להיות קל ופשוט.
אחרי שהתרגלת להלכה מסוימת, אז ללמוד דבר נוסף ולקיים אותו.
כך מתקדמים בלי קושי - לאט ובטוח.

ו. המטרה שלנו לעולם היא לקרב ולא להרחיק. בימינו אסור להגיד ביקורת והערות מפני שכך רק מרחיקים אנשים ולא מקרבים אותם. אם אין לך דרך לקרב אל תעשי דבר. תדברי איתה רק אם נראה לך שאת יודעת כיצד לדבר בטוב, בדרך שהיא תשמח לשמוע את דבריך והם יחזקו אותה.

אחת הדרכים הבטוחות להמנע מביקורת, לדבר על עצמך. את יכולה לשתף אותה בכך שאת מאוד אוהבת את השבת או שאת חושבת שתרצי להתחתן עם אדם דתי מפני שחשוב לך שהמשפחה שלך תשמור מצוות כי זאת האמת של היהדות...

ז. תצאי מהמקום המלוכלך עם ידיים רטובות ותנגבי את הידיים מחוץ למקום המלוכלך ואז תברכי.

ח. במקום הומי אדם צריך לשמור נגיעה. אם בסוף, במקרה, מישהו עבר ונגע בך - זה לא אשמתך מפני שאת עשית כל מאמץ כדי למנוע זאת. כמו אדם שינהג בזהירות רבה ומישהו יקפוץ באופן פתאומי אל הכביש - הוא לא אשם בדריסה.

ט. החשיבות להקפיד מאוד על כל מילה היא רק בשתי הפרשיות של קריאת שמע. בשאר התפילה את צריכה לעשות השתדלות להתפלל בנחת ובתשומת לב, ומה שיצא זה בסדר.

י. הכוונה לחשוב בזמן שאומרים את הפסוק: "שמע ישראל ד' אלוקינו ד' אחד"
"שמע ישראל" - עם ישראל דע לעצמך והאמן,
"ד' אלוקינו" - ד' שהוא האלוקים שלנו,
"ד' אחד" - ד' הוא אחד: הוא יחיד בכל ההויה ואין עוד אלקים.

יש אומרים שקריאת שמע, זו אמירת 'אמן' ואישור לדבר ד' במתן תורה:
אנכי ד' אלוקיך - ד' אלוקינו
לא יהיה לך אלוהים אחרים על פני - ד' אחד.

ועייני בקישור
http://www.halachayomit.co.il/DisplayRead.asp?readID=621