שאלה
בס"ד
שלום וברכה לכבוד הרב
מספר שאלות ועוד כמה עניינים, מקווה לא לגזול יותר מדי מזמנך, תודה רבה!
רציתי לדעת, אני לא נוהג להתפלל בציבור (יש לי את הסיבות הפרטיות שלי, לא מתוך זלזול למעמד)
אז לגבי תפילה ביחיד:
קודם כל, האם בתפילת שמונה עשרה יש קטעים שצריכים ללחוש? שמעתי שאמרו משהו כזה, שצריך ללחוש את הפסוקים.
האם צריך להתפלל "עלינו לשבח" בכל יום?
ואם עלי לדלג על כל תפילות "שליח ציבור" ומאיזה פסוק מותר להמשיך?
האם מותר לשיר שירים לועזיים או עבריים בשבת?
האם מותר לקרוא תהילים בכל ימות השבוע בשעות הלילה?
כשאני אומר "לקרוא" אני מתכוון קריאה ממש בקול, לא עיון.
וגם לגבי תנ''ך, האם מותר לקרוא בתנ''ך בשעות הלילה?
האם אני יכול ללמוד גמרא גם דרך האינטרנט? זה נחשב לי כמצוות לימוד תורה?
ושאלה גדולה אחרונה לגבי הלכות כיבוד אב ואם ואחים
אני מרגיש שהאישיות שלי מעט נבלעת עקב ההלכות,
נולדתי בחודש סיוון, אני בחור שתמיד ידע להתבטא ולגרום לאנשים לשמוע את דבריי, אך הגעתי למצב שהאופי שלי מאוד זהיר לגבי כל מילה שיוצאת מפי.
אני רואה שדרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום, אך לפעמים אני מרגיש שהקליפות או הרגלים של עשרות שנים פשוט השתלטו על בני אדם מסויימים וקשה לשבור אותם ללא תוכחות
לדוגמה, אני רואה על אנשים מסויימים (מתוך היכרות שלי עם האישיות שלהם) שהם מבינים שיש משהו, שיש בורא, שיש דברים בגו
אך הם מתעלמים מזה מאוד מהר, ואני רוצה להוכיח אותם, לומר להם, איך אתה יכול להסביר דבר שכזה, ואיך את זה, לנסות לדבר פסיכולוגית על המנגנוני הגנה והכחשה שהם מפעילים, ולמה המנגנונים הללו מתרחשים, ושאסור להם להיכנע כי הם יכולים לפספס את החיים. האמת היא שאני לא יודע אם זה יצליח בכלל...
אבל האם יש פה עבירות על ימין ועל שמאל של כיבוד אב ואם או אחים? כי אני מרגיש שהחיים עוברים ושום דבר לא משתנה מבחינה רוחנית אצלם, ומה אני אעשה, אני אמור לחיות את החיים שלי ולדעת שהם מפספסים את החיים שלהם?
וגם הקדוש ברוך הוא, ישתבח שמו לעולם ועד.
עוזר לי בזה המון, לדוגמה, יש לי "סימנים" מספר זוגי שחוזר ובא בכל מקום, אז אני מנסה להוכיח להם בלדוגמה:
"תראו, ברגע שהמספר 36 יופיע על השעון מישהו יכנס בדלת" וכך הדבר. יום למחרת הם נכנסים במספר הזה לבית, וזה חוזר על עצמו מדי פעם, בזמנים מתאימים שהשם
תשובה
שלום!
א. תפילת שמונה עשרה היא תפילה שנאמרת מתחילתה ("ה' שפתי תפתח") עד סופה ("עושה שלום במרומיו") בלחש, כפי שלמדנו מחנה (שמואל א', פרק א' פסוק י"ג: "וחנה היא מדברת על ליבה, רק שפתיה נעות וקולה לא ישמע").
ב. המתפלל ביחיד אינו אומר קדישים ("יתגדל ויתקדש" וכו'), חזרת הש"ץ וקדושה, קריאת התורה, ואת י"ג מידות לא יאמר, אלא אם כן הוא קורא אותם בטעמים כקורא כתורה.
ג. בסוף כל אחת משלוש התפילות ביום, שחרית מנחה וערבית, אנו מסיימים בתפילת "עלינו לשבח", כדי להראות כי לא באמת סיימנו לשבח כראוי את ה' בתפילתנו, ויש עוד עלינו הרבה מה לשבח לקב"ה.
ד. שירים בשבת: אם התוכן מתאים לשבת מבחינת רוחנית - מותר.
ה. על פי הקבלה עדיף ללמוד בלילה דווקא תורה שבעל פה במקום תורה שבכתב, אך אם המציאות היא שאו שילמד תורה שבכתב או שלא ילמד בכלל - עדיף ללמוד תורה שבכתב. כמו כן קריאה בצורת תפילה - מותר.