כלי זכוכית בפסח

א. נחלקו הדעות באשר להתייחסותנו לכלי זכוכית, בהם השתמשנו כל השנה בחמץ: לדעת הרמ"א, דינם ככלי חרס שאין להם תקנה בפסח. הרמב"ם (רמב"ם מאכ"א יז,ג) סובר שדינם ככלי מתכת, שמועילה להם הגעלה. יש מפרשים בדעת הבית-יוסף שכלי זכוכית כלל אינם בולעים. רוב הקהילות, ובהן גם הספרדים, נוהגות כדעת בן-איש-חי, להחמיר בכלי זכוכית.

ב. שלושה סוגי שימוש יש לנו בכלי זכוכית, ובהתאם לכך דרכי הכשרתם:
1. אלו שמבשלים בהם על אש, מגשי זכוכית בתנור ודלת התנור. לאלו אין תקנה גם לאחר ניקוי מדוקדק. לכל היותר ניתן לעטוף את דלת התנור בניר אלומניום, אבל דבר זה אינו מעשי במיקרוגל. מי שרוצה להשתמש בתנורים כאלה בפסח, יעשה שאלת חכם.
2. אלו הבולעים בכלי שני או בעירוי, כגון: צלחות וכוסות. כנזכר לעיל, יש הסוברים שמועילה להם הגעלה, אך המנהג הוא לא להשתמש בהם כלל בפסח.
3. אלו הבולעים ע"י חריפות או ע"י כבוש, שנשתהה חמץ בהם 24 שעות ומעלה (כגון: בקבוקי בירה). נוהגים להשהותם, לאחר ניקוי מדוקדק, במים במשך 3 ימים, כשלאחר כל 24 שעות מחליפים את המים.