כינוי שמות - ובדיקת שמות בנישואין

בס"ד

כתוב בגמרא כי כל המכנה שם לחברו אין לו חלק לעולם הבא וכשהוא יורד בגיהנום - יותר אינו עולה ואע"פ שאותו חבר שכינו בשמו כבר רגיל בזה ולא מולבנות פניו.

וכך כתוב בתלמוד בבלי מסכת בבא מציעא דף נח/ב
"כל היורדין לגיהנם עולים חוץ משלשה שיורדין ואין עולין ואלו הן: הבא על אשת איש. והמלבין פני חבירו ברבים. והמכנה שם רע לחבירו. מכנה היינו מלבין? אף על גב דדש ביה בשמיה" (אע"פ שהתרגלו בכינוי החדש).

ואמנם כאן מדובר על שם רע שחברו אולי פעם התבייש בו היום לא. אבל מעיד אני לפניך כי פגשתי אנשים רבים שקוראים להם בשם שקראו להם בהיותם בגן הילדים וכולם דשו בזה והם מאוד היו רוצים שיכבדו אותם ויקראו להם בשם המפורש. אבל הם לא מדברים על זה כיון שהם חוששים שמא האנשים יראו אותם כרודפי כבוד וכד'.

ויראה האדם למה לו להכנס בספק של:
"יורד לגיהנום ואינו עולה"?

ועוד מי יודע מה בליבו של חברו האם הוא מתבייש או לא והאם הוא אינו מתבייש היום אבל היה מתבייש פעם מזה או שיתביש בזה בעתיד?

לשם מה?


כאן מדובר בדברים פשוטים ולא בהבנות של עולמות עליונים. אבל ראה מה כתב אור החיים על דברים פרק כט פסוק יז ומשם גם תבין למה הגמרא כל כך מתייחסת בחריפות כל כך גדולה דוקא לענין של כינוי השמות יותר מכל הלבנת פנים.

"ואומרו 'ומחה ה' את שמו' מתחת השמים' - דע כי שורש נשמות עם בני ישראל יסודתם בהררי קודש תחת השמים, בסוד "השמים כסאי" (ישעיה סו א), והנשמות הם חצובות מתחת כסא כבודו יתברך, והבן:
וכבר ידעת סוד השם כי הוא הנשמה, וכמו שהארכנו במקומות אחרים, ואמר הכתוב על המשתרר בלבבו 'ומחה ה' את שמו' - שהיא נשמתו, משורשה, שהוא תחת השמים, וזו היא כריתות הנפש משרשה"

וכן באור החיים על דברים פרק לא פסוק א

"ואמרו עוד כי השמות שיש לישראל הם שמות הנשמות - וכבר העירותי בזה בפירוש פסוק 'ושם רשעים ירקב' (משלי י ז), וכמאמר חז"ל שאמרו (זוהר חדש רות פד ע"ג) 'שאין הרשעים זוכרים את שמם'. והטעם הוא כי הרשע אין לו נפש, וכמו שרמוז בפסוק 'ושמת סכין בלועך אם בעל נפש אתה' (משלי כג ב), הא למדת שהרשע אינו בעל נפש, כי נשבית היא ממנו, ולזה אין הרשעים מכירים את שמם, כי אינם בעלי נפש בעלת השם"

למדת מכאן שרשע לא מכיר את שמו. ולכן אנחנו קוראים פסקים מיוחדים בתפילה על מנת שלא נשכח את שמנו. ולדברי אור החיים הקדוש זו הדרך שנזכור את נשמתנו.

איך זה עובד?
זה לא משנה כל כך לעובדה כיון שכך אמר אור החיים הקדוש ודבריו מקובלים עלינו, ובמיוחד שהם מבוססים על הגמרא שמאוד מאוד החמירה בזה גם כשאדם לא נפגע. אם כן למה לנו לכנות שם כדי להראות חברמנים וכד'. נקרא לו בשם המקורי שלו שמטרתו להזכיר את השורש. ואם שמו יצחק נקרא לו יצחק ונזכר ביצחק אבינו וכד' ולא נקרא לו "צחי" ונשכח את שורשו.
וכן יחזקאל וחזי. איציק ואיזיק וכד' וכד'


והאמת והשלום אהבו

-----
כל דברי שכתבתי לא לסתור ח"ו את דברי הרב אבינר שליט"א.
ומן הסתם דבריו מופנים בעיקר כלפי אלו שגוזרים גזרות על בני אדם על סמך "שמות" ואומרים לבני זוג: אתה מתאים לה על פי השם, ואת תפרדי ממנו כי השם לא תואם וכד'.
ודברים אלו הם חמורים ביותר.

וראיתי כמה פעמים שמו"ר אבי מקפיד מאוד על אותם "רבנים" שמעיזים ליעץ ולהפריד זוגות על סמך שמות שאינם תואמים לפי דעתם.

ופעם אחת קרא מו"ר אבי לרב אחד מאלה הרבנים ואמר לו שלפי דעתו אותו רב צריך להתגרש מאשתו כי,,, השמות שלו ושל אשתו לא תואמים.
והזדעזע אותו הרב וקיבל עליו שלא להפריד יותר זוגות על סמך שמות וכד'.