שאלה
שלום כבוד הרב/הרבנית,
אני מאד משתדלת בכיבוד הורים, אני נמצאת בשירות לאומי כרגע וכשאני בשירות אני רגוע מאד, אצלי בבית רגילים בד"כ לצעוק, אם לא מקשיבים או אם משהו מתעצבן..
כשאני בשירות שלי אני מאד רגועה ולא צועקת בכלל, בשבת כשהייתי בבית, שאלתי שאלה ואמא שלי שתחייה ענתה לי וכשלא הבנתי ושאלתי שוב היא ענתה לי כשהיא חצי צועקת עלי חצי מנסה להסביר לי, מרוב תסכול ומרוב שאני לא רגילה לצעקוב ו שצועקים עלי בכלל בטעות צעקתי עליה, ואמרתי לה שתפסיק לצעוק עלי ושהיא מצעבנת..
לצערי זה ממש נפלט לי וממש לא התכוונתי, הצטערתי 4 פעמים בפניה ואמרתי לה שזה יצא לי ולא התכוונתי.. זה בחיים לא קרה לי, בחיים שלי לא צעקתי על ההורים שלי בצורה כזאת..
שאלתי היא- האם יש דרך שאוכל לכפר על מה שעשיתי?
תודה רבה, ספיר.
תשובה
ב"ה,
שלום וברכה,
אם בקשת מחילה מאימך זה מספיק מבחינת בן אדם לחבירו,
וצריך לעשות תשובה על הענין חרטה וידוי וקבלה לעתיד.
העצה החשובה בענין היא, שכשאת מגיעה לבית הוריך, תעצרי ותכיני את עצמך נפשית לקראת האוירה החדשה שאת נכנסת אליה וכך תוכלי למנוע הפתעות והתפרצויות.
ראי עין איה ברכות ל בענין תפילת הדרך.
בברכה,
דני ארגמן