שאלה
יש לי בעיה קשה בעניין כיבוד הורים, וכדי להבהיר לעצמי קודם כל את הגדר של כיבוד הורים אני אשמח אם תוכל לענות לי על מספר שאלות:
א.האם זה נכון שכיבוד הורים זה אומר שצריך להקשיב להורים רק בדברים שפוגעים בהם ממש- כלומר אם הם אומרים לי לא לעשות משהו, שמתקשר רק לחיי ואינו פוגע בהם- זכותי לעשותו, ואיני עוברת על כיבוד הורים? לדוגמא- אני הלכתי לגוש קטיף לפני הגרוש למרות שאבי חשש מפצמרים וטען שאיני צריכה ללכת, וזו סכנת נפשות וכו', מפני שזו האמונה שלי- האם זה נחשב שלא כיבדתי את אבי?
ב. אם אני לא הולכת בדרכי הורי, האם יש בזה מישום חוסר כיבוד הורים? (אני לא מדברת על כך שהם דתיים ואני לא או להיפך, אלא לדוגמא במצבי שאבי חרדי, אימי דתיה מודרנית, ואני דתיה לאומית)- והרי שכמובן שישנם מצבים שאבי אינו מסכים עם דרכי, או אימי מתעצבנת על ההחמרות שלי- ואיני "מכבדת" אותם בעצם...
אני אשמח אם תוכל בכללי להסביר לי מהי כוונת המצווה וגדרותיה.
בתודה.
תשובה
שלום וברכה
עצה טובה לפתיחה: אל תגדירי את הנושא הזה כבעייה, כיוון שברגע שמגדירים דבר כבעייה – הוא בעייה. זו שאלה משמעותית מאוד בהלכה, והגדירי אותה כסוגייה. תודי שזה נשמע טוב יותר "יש לי סוגייה עמוקה בעניין כיבוד הורים...".
א. כיבוד הורים אינו נמצא בחלל ריק. זו אמנם מצווה המוטלת על האדם אך היא לא באה לשלול את עצמאותו של האדם ואת חירותו. להפך, היא באה דווקא מכוח חירות זו. על כן, בשעה שמדובר על נושאים החשובים לך מאוד מאוד והם מהותיים לחייך – אין את חייבת לציית. כדאי לקרוא את: http://www.moreshet.co.il/web/shut/shut2.asp?id=11532* http://www.moreshet.co.il/web/shut/shut2.asp?id=57595* http://www.moreshet.co.il/web/shut/shut2.asp?id=61462* http://www.moreshet.co.il/web/shut/shut2.asp?id=69079
ב. אני מבקש להדגיש כי אין חובה חס ושלום ללכת נגד רצון ההורים. עיקר השאיפה צריכה להיות מציאת מקום מפגש בין ההורים ובין הילדים כדי שמימוש הרצונות של שני הצדדים יבוא לידי ביטוי. אולם אם את בחרת בדרך מסוימת שהיא מהותית לחייך – הדבר מותר לך, ואפילו חובה עלייך.
ג. אין את חייבת ללכת בדרכם של הורייך. סביר להניח שהם עצמם גם אינם הולכים בדרך של הוריהם... הסיבה לכך היא אותה סיבה שביארתי לעיל.
כל טוב