שאלה
בעזרתו ובהשתדלותינו!!
שלום כבוד הרב, אני חשה בתוכי מועקה רבה...
אמא שלי היום חולה מאוד, מצב מסובך והרבה רואים כבר לא יודעים מה לעשות... (חלילה לא עניין של חיים ומוות אך כן עניין של סבל רב מאוד ואי נעימות)
כשהייתי קטנה(בערך בגיל 8 כאשר אני היום בת 17 וחצי) אמא אמרה/ביקשה משהו שממש עיצבן אותי(אני לא בדיוק זוכרת) אני רק זוכרת שאמרתי לעצמי בכל הלב "הלוואי והיא תסבול ולא יהיה לה טוב" ואני יודעת שלמילים יש כוח עצום, ואני באמת מפחדת שהמצב שלה היום הוא בגללי!
מה אני אמורה לעשות, והרי אני מפחד תללכת לדבר איתה, היא בחיים לא ידעה את זה ואת מה שאמרתי לעצמי בלב.
גם בגלל כל המצב- שמאז שאני כיתה ב' (היום ב"ה מסיימת י"א) היא כל הזמן יוצאת ונכנסת לבתי חולים, אז הקשר שלי איתה לא משהו בכלל...
(ואילו עם אבא אני בקשר ממש ממש מצויין, אנחנו ממש חברים טובים ואני מספרת לו הכל-חוץ מהעניין הזה).
אז אני לא יכולה ללכת ולספר... מה עלי לעשות?
איך אני מתקנת את זה?
האם באמת יש לזה קשר אליי? זה באמת בגללי?
אני כותבת את השאלה הזאת עם דמעות חנוקות בגרוני, אני באמת מצטערת על האמירה הזאת בלב שלם! כמה שהקשר שלנו לא טוב, וגם אם אני לא תמיד מראה לה את זה, אני באמת אוהבת אותה, היא אמא שלי! היא באמת חשובה לי...
אשמח לעזרה....
שיהיה חג שבועות שמח, ושבאמת נהיה במקום הרוחני הראוי לקבלת התורה, הרי היא חיינו, אשרינו שזכינו להיות עם סגולה!
תמיד בשמחה :)
תשובה
בס"ד
שלום רב,
החרטה שלך נוגעת ללב,
גם לקיחת האחריות על דברים שאמרת בלבך בגיל 8 אינה הכרחית.
כאשר מדובר על נדרים וכד' יש הבחנה בין דברים שנאמרים בקול ודברים שנאמרים בלב.
דברים שבלב על פי רוב לא נחשבים.
עם זאת, כדי לטהר לחלוטין את מצפונך, את יכולה לקיים פעולה שנקראת "התרת נדרים". זו פעולה שמבטלת כל דיבור שאדם התחייב בו - בפה או בלב. כך תדעי שאת מבטלת לחלוטין כל אפשרות שמשהו שאמרת בלבך אולי משפיעה.
זה נוסח שנמצא בסידור או במחזור. אוספים שלשה גברים מבוגרים ומקריאים לפניהם את הנוסח, הם לאחר מכן אומרים את מה שכתוב שם "אין כאן לא נדר ולא...".
במקרה שלך צריך שאחד מהנוכחים ידע על מה מדובר.
שוב, אני לא חושב שאת חייבת לעשות פעולה זו, אני רק מציע לך כדי שתוכלי לנקות לחלוטין את המצפון שלך.
בברכת החלמה מהירה ושלמה לאימך.