שאלה
האם אדם שלא כיוון בתפילתו, צריך לחזור עד שיכוון?
תשובה
א. מהדין יש לכוון את פירוש המילים שמוציא אדם מפיו בכל התפלה, ויחשוב שהשכינה כנגדו. לפחות יתאמץ לכוון בשלש הברכות הראשונות של תפילת העמידה, או לפחות בברכה ראשונה. אם לא כוון בברכה ראשונה - אף שמצד הדין אינו יוצא ידי חובתו וצריך לחזור, מכל מקום בזמננו אין חוזרים מחמת החשש שמא גם בחזרתו לא יכוון.
ב. ישנם שני מקומות שאם לא כוון בהם פירוש המילים - חייב לחזור. הראשון שבהם: קריאת שמע. אם לא כוון כלל בפסוק הראשון - חוזר וקוראו שנית. אמנם לא יחזור מיד, אלא לאחר שיגמור פרשה ראשונה של ק"ש, ואז יחזור ויקרא שוב "שמע ישראל" בכוונה, וימשיך "ברוך שם וכו'."
ג. וכן יש לכוון בפסוק "פותח את ידיך ומשביע וכו'." מהדין ראוי לכוון בכל המזמור, כדי שיכיר ויתבונן בחסדי הבורא יתברך שמו ויתעלה, אבל עיקר החיוב הוא בפסוק זה. ויכוון שהפרנסה מאתו יתברך, ושהקב"ה משגיח על בריותיו ומפרנסן. אם לא כוון - יש אומרים שיכוון במנחה, וי"א שחייב לחזור מיד.
ד. החזרה ב"פותח את ידיך" היא מפסוק זה עד סוף המזמור, ואף אם סיים כבר את כל תפלתו. ועדיף שיתחיל מתחילת "אשרי".
ה. בתפלה הקלו שאין צורך לחזור משום שאין חיובה, כקריאת שמע, מדאורייתא. אבל בקריאת שמע, אם לא קיים את המצווה עלינו 'שמע', שפירושו הבן וקבל, לא קיים מאומה. ב"פותח את ידיך" החמירו כיון שסביר להניח שניתן להצליח לכוון בפסוק בודד, מה עוד שכל עיקרה של תפילת "אשרי" הוא בגלל פסוק זה המורה על אמונה ובטחון בה'.