שאלה
לפי ישעיהו ליבוביץ אין קדושה בנברא, בחפץ, בבנין, בבני אדם. מה דעתך על זה?
והרי יש לו מקור בדברי המשך חכמה?
גם קדושת ארץ ישראל לא מוסכמת על כל חלקי היהדות שהרי אין קדושה באדמה?
תשובה
בס"ד
קרא את ההלכה הבאה המופיעה ברמב"ם ביד החזקה - הלכות תפלה ונשיאת כפים פרק יא הלכה יד
"מותר לעשות בית הכנסת - בית המדרש. אבל בית המדרש - אסור לעשותו בית הכנסת שקדושת בית המדרש יתירה על קדושת בית הכנסת ומעלין בקדש ולא מורידין. וכן בני העיר שמכרו בית הכנסת - יש להן ליקח בדמיו תיבה. מכרו תיבה - יש להן ליקח בדמיה מטפחות או תיק לספר תורה. מכרו מטפחות או תיק - לוקחים בדמיו חומשים. מכרו חומשין - לוקחין בדמיו ספר תורה. אבל אם מכרו ספר תורה - אין לוקחין בדמיו אלא ספר תורה אחר שאין שם קדושה למעלה מקדושת ספר תורה וכן במותריה"
שים לב שמדובר על חפצים. וכתוב "קדושה"!!
כך הלכה גם במשנה גם בגמרא גם ברמב"ם וגם בשו"ע.
אי אפשר לעקור את דברי התורה הללו מפשטם ואחר כך לומר למי שחושב שיש קדושה בעולם הזה שהוא "תלמיד של קורח".
במקום זה אפשר ללכת ישר.
אלוקים עשה את האדם ישר - למה ללכת עקום?
לגבי אמירתך ש"קדושת ארץ ישראל היא לא מוסכמת על כל חלקי היהדות"?
אתמהה??!!
אם התורה מחייבת אותנו מה לדעתך פירוש הפסוק בספר שמות פרק ג
"הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו אַדְמַת קֹדֶשׁ הוּא"
ומהו בית המקדש?
ומהו "נְוֵה קָדְשֶׁך"?
האם רק דימוי בלבד?
ומהם "בגדי קודש"?
ומה עם כל המקומות האחרים שמוזכר "קודש" על חפצים?
ומהו הביטוי "גוי קדוש" ואנשי קודש" רק כאילו?
האם "קודש הקודשים" הוא גם כן רק דימוי מטאפורי?
אז למה התורה חוזרת על הביטוים הללו מאות פעמים??!!
אולי החשיבה של ליבוביץ הוא מטאפורית??
אולי ליבוביץ התכוון למשהו אחר לגמרי?
בא ונהיה רצינים. אם הוא רוצה לכתוב משהו - שיהיה אמיץ ויכתוב את דעתו - הוא לא צריך להעמיס את דעותיו על משה רבינו.
בודאי שלא על אלוקים!!
----------
לגבי מה שפרופסור ליבוביץ ניסה למצוא מקור לדבריו אצל המשך חכמה - קרא בבקשה את דברי המשך חכמה עצמו בכמה מקומות.
משך חכמה על בראשית פרק לב פסוק ו
"שמעצם קדושת הישראלי המושפעת מהשם שאמר "כי אני מקדישכם" (שמות לא, יג) שופע שפע קדושה גם על קנינו ובהמתו ולכן גם להקדיש הזמן הנברא היותר דק במציאות אין בכח שום נברא רק אצל ישראל שבכוחם להקדיש מועד ויובל"
משך חכמה על שמות פרק ג פסוק יג
"כשההשגחה היא בהעלם כמו בזמן הגלות הזה הארוך אז הקדושה על מקום מקדש בהעלם ועומד אחר כתלינו לכן אסור להקריב על מקום מקדש שבגלות אין נראית קדושה על המקדש. אבל להקריב בבמות גם כן אסור שבהעלם עוד הקדושה קיימת יעו"ש. מבואר מאוד מה שאמר השם יתברך לשלמה (מלכים א' ט, ג) "הקדשתי את הבית הזה" כו' שמי שם עד עולם. שבזמן הגלות גם כן קדוש"
וראה עוד במשך חכמה על שמות פרק טו פסוק טז למה קדושה שניה קדושה עד היום ו"עדיין הן בקדושתן קיימין"
וכל הסברו של ה"משך חכמה" הוא שהקדושה היא ממקור הקודש ולא עצמית. ולכן אחרי מתן תורה היה מותר לעלות להר סיני כיון שהשכינה עזבה אותו. אבל בית המקדש הוא "בבית עולמים שקדושתן לעולם" (משך חכמה שמות יט פסוק יג)
וגם שם צריך להראות לעולם שהקדושה היא מהקדוש ברוך הוא ולא מהחומר עצמו. ולכן אי אפשר לבוא ולחטוא ולומר הבית קדוש אפילו בלי אלוקים. אבל אפילו כשחטאו - נשאר הבית קדוש. וגם היום שיושבים בו שועלים טמאים - הוא קדוש!!
מה שאוסר לעשות הוא לחטוא ולחשוב שבית המקדש יכפר - זה אי אפשר.
אבל לבוא ולומר שאין קדושה בבית המקדש!! בארץ ישראל? בעם ישראל?
זה ממש ממש ניתוק מאבות האומה ומהאומה עצמה. כפי שכתב המשך חכמה בעצמו (פרשת בא יב כא).
הסבר זה יסביר לך למה פרופסור ליבוביץ כפר בקדושה זו היה מנותק מ"ירושלים וכל ארץ ישראל והר המוריה"
כיון שכל קדושתם בנויה "על התייחסותם לאבותינו שרשי האומה והתאחדות האומה לשרשה".
ומי שכופר בקדושה זה בסופו של דבר מנותק מ"ירושלים וכל ארץ ישראל והר המוריה".
חבל על דאבדין!!