שאלה
בס"ד
לרב שלום,
רציתי להתייעץ עם הרב בנושא מאוד חשוב:
א. הנושא הוא שאני מרגישה כי יש לי ירידה מבחינה רוחנית ממש משש ממש גדולה אני עצובה מכך ומתפללת לה' שיעזור לי לחזור בתשובה,
אני רוצה להתחזק יותר כמו שהייתי בעבר.
הירידה הרוחנית באה לידי ביטוי בנושאים הבאים:
מבחינת צניעות הדיבור עם בנים , כוונתי היא- בגלל שאני מחנכת יוצא לי לשוחח עם המורים שמלמדים בכתתי אומנם על הכיתה שלי אבל אני מרגישה שהדיבורים יכולים להיאמר יותר בצמצום.
ב. או למשל בנושא של שמירת הלשון מדברים לידי דיבורים אסורים כמו במשפחה וכו' למרות שאני לא מאמינה או לא מקבלת או מעבירה נושא אבל הרגישות לדיבורים אסורים ירדה לי קצת ולכן אני ממש עצובה כי אני רוצה לשמור ולהישמר מדיבורים אסורים.
ג. בנוגע לתפילה ולאמירת תהילים וברכות בגלל שאני עייפה מהעבודה יוצא לי הרבה לחלום בתפילה או לא להתכוון מה עלי כדי לתקן זאת?
תשובה
ב"ה
לשואלת שלום,
א. מה שאת מרגישה ירידה, זה מראה שלא נתת למצבים השונים לגרום לך לשחיקה רוחנית,
ואכן ישנם מצבים שאם אדם לא משגיח על עצמו, האיסור הופך להרגל ואחר כך להיתר,
אמנם מותר לדבר עם מורים על עניני החינוך, אך את צודקת שצריך לצמצם את הדיבור למינימום העניני,
כשאת מקפידה לא לחרוג ממה שנצרך מימלא גם המורים מרגישים זאת ואין סיבה שלא יכבדו את רצונך, להימנע מדיבור שלא נצרך.
ב. גם בענין שמירת הלשון התיקון מתחיל מהאדם עצמו, ללמוד ספר חפץ חיים ושמירת הלשון,
ומי שמקפיד על כך משדר לסביבה שלשון הרע מחוץ לתחום.
ג. גם לתפילה בלי כוונה יש לה ערך,
אבל לכתחילה צריך לומר בכוונה,
לפנות זמן לתפילה כשלא עייפים.
טוב מעט בכוונה מהרבה בלי כוונה,
לכן צריך להתפלל מה שחייבים ללא הרבה תוספות ואז יותר קל לכוון.
שאלות בנושא חינוך – בתשובה נפרדת בע"ה בשאל את הרב
בברכת חג שמח,
דני ארגמן