יצחק ועשו

ב"ה,


שלום וברכה,

אם הדברים היו מתרחשים כפי שצריך, עשיו היה צריך לומר לאביו שיעקב קנה את הבכורה ולו מגיעה הברכה,
אך הוא לא גילה זאת.

רבקה ראתה שעשיו רוצה לקבל את הברכות שלא בצדק דאגה שהברכות יגיעו ליעקב.

וכאן נשאלות שתי שאלות:
מדוע רבקה לא אמרה זאת ישירות ליצחק? על כך התיחסתי בתשובה אחרת, כאן:

https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=256730

שאלה שניה, מדוע ה' סיבב שכך יתקבלו הברכות?

וההסבר לכך, שיצחק ורבקה היו חלוקים ביחס לעשיו, יצחק ידע שהוא לא צדיק גדול אבל סבר שאם הוא יהיה בחברתו של יעקב, ויהיה לעזר לו אז זה יביא ברכה גדולה, יצחק התיחס למציאות הפנימית והעתידית של עשיו וגזר מזה מסקנות להווה.

לעומת זאת התיחסותה של רבקה היתה יותר פרקטית וידעה שאם יעקב יהיה תלוי באוכל שעשיו מביא הביתה, המצב יהיה רע מאוד,
ולכן יעקב צריך לקבל גם את ברכת הארץ נוסף על הברכה הרוחנית שכבר היתה לו, ולכן יצחק היה צריך לברך את יעקב בברכות של שפע כלכלי, ואלו ידע שהוא יעקב היה מברכו ברוח.

וכך סיבב ה' שיצחק יברך את יעקב שחשב שהוא עשיו.

בברכה,

דני ארגמן