יחסי קרבה בין מנהל ומורות

שלום

חזק ואמץ על היושר, כמה קל היה להדחיק הכל ולהיות מנהל נערץ וקרוב, אך אתה בוחר להיות מנהל מקצועי אך גם ירא השם.

עבודה עניינית עם מורות מותרת ורצויה, ולעיתים היא לוקחת שיחה ארוכה וזה חשוב לחינוך.
אך חיבה ויחסי קרבה הם בעיה הלכתית.

אמנם, כחלק מהעבודה השוטפת בבתי ספר יש צורך ביחס חביב ונעים בין המנהל למורות, ויחס כזה אינו אסור משום שהוא מצד הנימוס ואינו מקרב לערווה.

דרישה בשלום המורה (מה שלומך בבית, וכו') ע"י המנהל היא בעייתית, משום שהיא מחזקת את היחס הישיר והלא ענייני ביניהם, אך שאלה כללית 'מה נשמע' או 'מה שלומכם' אינה בעיה ואף רצויה.
כך עולה מסיפור הגמ' על ברוריה התנאית שנזפה ברבי יוסי ששאל אותה 'באיזה דרך נלך ללוד', ואמרה לו שהיה צריך לשאול 'באיזה ללוד', דהיינו בלי ה 'נלך', יחד בחיבה.

לכן נראה שמותר וטוב היחס הקיים בינך למורות, כולל שליחת דוא"ל לא רלוונטי מצידן, משום שזה חלק מהראיה שלהן אותך כאיש חינוך בעל עמדה חשובה בעיניהן בנושאים הרצים באינטרנט. וכך גם הודעות בפלאפון.

כמובן שאם נשלח תוכן שאינו ענייני ואינו נימוסי אלא מקרב וגורם חיבה ממשית, תבקש שימנעו ממשלוח כאלה דברים אליך.

במצב בו אתה חש שהדברים העניינים עצמם גורמים לחיבה, תמעיט בהם ככל הניתן, בלי לפגוע בתפקודך כמנהל טוב.

בהצלחה