טעם מנהגי הלוויה

בס"ד

בשעת הלויה עובר אדם מהעולם הזה לעולם אחר, עולם שאיננו מכירים ויש בו חוקים שונים משלנו.
ההלויה היא שעת מעבר ולכן לא הכל מובן לנו החיים בעולם הזה.
המקור ההלכתי של כל מנהג מאלה שכתבת הוא בעולם הנסתר שמתחשבים בו יותר מהרגיל בשעת הלוויה.

בעקרון צריך לדעת כי כשאדם מת למעשה מתחיל תהליך של פירוד בכמה מישורים. הגוף נפרד מהנפש. הנפטר נפרד מאיתנו, הגוף עצמו מתחיל להתפרק לגורמים שונים המים נספגים באדמה. האויר שבו משתחרר ומתנדף וכו' וכו'.

בתהליך הפירוק הנשמה צריכה לשמוח כשהיא משתחררת מכבלי הגוף שיש בו תאוות ויצרים וחטאים וכד'. והגוף האוהב מנוחה "שמח" לנוח מנוחת עולם. אבל כולנו רוצים את החיבור דווקא כמובן.

בניתוק זה יש הארה גדולה לנשמה שעולה לעולמות שיש בהם הרבה אור וטוב אבל הגוף נהיה טמא טומאה גדולה "אבי אבות הטומאה".
כדי להרחיק ממנו את המזיקים הבאים עליו בהמוניהם עושים את כל האמור בשאלתך.
איך זה משפיע?
צריך ללמוד קבלה, אבל אם תחשוב תוכל להבין מעצמך חלק מהדברים.

מן השמים תנוחמו