שאלה
שלום!
1) כבר יותר מדי זמן אני (תלמיד ישיבה) מרגיש שאני "תקוע" בעולם ללא שום מטרה, החיים שלי כאן פשוט מיותרים ולא ברור מה אני עושה בעולם. יום יום להתעורר לשגרה, שאני עושה אותה רק כי חייבים לעשות אותה, כשלא ברור בכלל בשביל מה? זה רק מתסכל! אי אפשר להדחיק את המחשבות הללו (מנסיון), פשוט צריך לענות עליהן. שלחתי לכמה רבנים את השאלה ולא קיבלתי מהם תשובה שעונה על השאלה הפשוטה: למה א נ י כאן?
עוד שאלה שעולה לרגל האירועים האחרונים:
2) באיזו זכות הורים מביאים את ילדיהם לעולם? (חוץ מזה שיש מצוה, זה עדיין לא מסביר את הזכות המוסרית). מי אמר שהם רוצים להיוולד? מי אמר ששווה להם להיוולד? אולי כל חייהם רק יסבלו? ומה יקרה אם הם יוולדו בעלי מומים ושאר פגעים רעים, או בעיות גנטיות שיש להוריהם? כל הספקות הללו ייתכנו בהחלט באופן חלקי או מלא. יותר מזה, נניח וכל הספקות הנ"ל לא קרו, עדיין, למה הילדים צריכים לסבול את השגעונות של ההורים שלהם, ובאופן קיצוני, עד כדי כך שהם צריכים להיזרק אל מותם מהקומה ה11?! למה זה מגיע להם? מי נתן להורים האלה רשיון להיות הורים? מדוע כל זוג פרחחים יכולים להיות הורים לילדים?
אשמח לקבל תשובה ע נ י י נ י ת וישירה לשתי השאלות. תודה רבה!
תשובה
בס"ד
שלום רב,
1) למה אני כאן:
כל אדם צריך להרגיש שיש לו ערך, יש משמעות לחיים שלו. ודאי האמונה בטוב ד' ובחסדיו מעניקה משמעות לחיים אבל צריך גם לחיות אותם בפועל באפן שיבטא את המשמעות של החיים.
חיים ערכיים ומשמעותיים ממלאים שלשה תנאים:
א. החיים צריכים להיות חיים שמיוחדים לי - "מימוש עצמי". אתה צריך להקשיב לעצמך ולזהות את הכשרונות והנטיות שלך. לא לכל אדם מתאים ללמוד תורה!!!
יכול להיות שאתה איש 'מעשה' - מתאים לך לארגן מסגרות של עשיה.
אולי אתה איש 'רגש', נשמה של יוצר = משורר או אומן. ואולי אתה איש 'חברה' מתאים להפעלת אנשים, לנהל ולהנהיג אותם.
אולי אתה איש הרפתקאות מתאים לך לשרת בצבא או לעסוק במסחר נועז -
אולי איש מחקר - להיות חוקר במדע כלשהו,
איש שטח - הגנת הסביבה סיורים וטיולים...
תלמד את עצמך ותכוון את עצמך לבטא את הייחוד שלך.
ב. העשיה שלי צריכה לפנות אל הכלל. אדם צריך להרגיש אחריות כלפי הסביבה שלו - המשפחה, הקהילה, העם, המדינה והעולם.
בעשיה מתוך דאגה לאחרים, הכשרונות והנטיות שלך באים לידי ביטוי נכון בעולם. בתוך דרך שמממשת מידות טובות.
ג. כל זה נעשה מתוך תפיסה ברורה שאני ממלא את רצון ד' - לתקן ולרומם את נשמתי, לדאוג לטובת הבריות כולם. לכן כל זה נעשה מתוך מסירות מלאה ללימוד תורה (במידה שמתאימה לך) ולקיום מצוות - קלה כחמורה. לקידוש ד' בכל מקום בו אני פועל.
2) הבאת ילדים לעולם
רוב הילדים בארצנו הם ילדים שמחים. גם ילדים סובלים, על פי רוב מצליחים בבגרותם למצוא לעצמם אושר וסיפוק. העולם שלנו איננו מושלם, יש בו חסרונות אבל החסרונות הללו אינם סיבה לוותר על הבאת חיים, אלא להשתדל לתקן בחריצות ובהתמדה כל מה שאפשר לתקן.
כהערת סיום - אתה נשמע לא מאושר. השאלות שלך מצביעות על מצב רגשי לא טוב. יכול להיות שעברו עליך דברים אישיים שגרמו לך רגשות כאלה. יכול להיות שאתה "לא מוצא את עצמך".
מעבר לכל תשובה אמונית אני ממליץ לך לבדוק אם המחשבות שעולות בך אינם תוצאה של קשיים אישיים ורגשיים שעוברים עליך ואולי צריכים טיפול בדרך מקצועית.