טיפול נדה בבעלה החולה

בס"ד

אני מעתיק לך קטע מספר דרכי טהרה העונה על כל שאלותיך.

יש ג' עבירות שעליהן "יהרג ואל יעבור", ולא עליהן בלבד, אלא אף על עבירות השייכות אליהן ואחת מג' אלו היא : "גילוי עריות" ובכלל העריות גם הנדה.

לפי זה היתה אסורה קירבה בין בעל ואשתו נדה אף כשאחד מהם חולה שיש בו סכנה ויש חשש שימות. אך "דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום", ומדרכי התורה שאיסור הקירבה לנדה הוא בקירוב שיש בו חיבה, ולכן במקרים מסוימים שבהם אין חיבה, התירו קירבה הכרחית.
אם הבעל חולה ואין הוא מסוגל להסתדר בכוחות עצמו
וצריך שיעזרוהו בקימה ובישיבה וכד', אסור לאשתו לטפל בו, אא"כ אין אדם אחר שיטפל בו זולתה, אם יש מי שיטפל ודורש שכר על שימושו ישלמו לו שכר. אך אם אין אדם שיטפל בו, או אם אין להם כסף כדי לשכור אדם
לשם כך אין צריכים ללוות, אלא תשמשנו אשתו.
מותר לה לעזור לו, להקימו, להשכיבו ולסומכו, אם צריך הוא לכך. ורק שתזהר שלא לגעת בבשרו, אלא על ידי הפסק בגד וכד', ואף שנגיעה זו אין בה חיבה אלא צורך, כיון שהקירבה הגופנית עשויה לגרום חיבה, יש להזהר מנגיעה ישירה בבשר.
אף כשצריכה לעזור לו תזהר ככל שתוכל מרחיצת פניו ידיו ורגליו, ומהצעת המיטה בפניו, כי בדברים אלה יש
חיבה, ולא התירו דברי חיבה אלא לצורך הכרחי בלבד

. הדברים שלעיל מותרים אף בחולה שאין בו סכנה, כי אין חשש לחיבה וגם אין לחשוש שיתפתה לדבר עבירה כי כוחו תשש, ואם לא יטפלו בחולה שאין בו סכנה, עלול הוא להגיע לכלל סכנה

אם האשה חולה האיסור הוא הרבה יותר חמור, כיון שהבעל בריא, ואם יגע באשתו, יש לחשוש שיתגבר יצרו עליו ויבוא לדבר עבירה, מה שאין לחוש באשה בריאה ובעל חולה.


רפואה שלמה