טינה וכעס

שאלה

כבוד הרב שלום,

אני נמצא בזוגיות שסך הכל מאוד טובה ואוהבת ברוך השם,שנינו סטודנטים צעירים שמאמין בבורא עולם וביחד עובר תהליך של התחזקות כבר תקופה,יש לנו נקודה רגישה בכל מה שקשור להוריה,היא דורשת ממני רבות שארגיש איתם כמו חברים ואדבר איתם ואצחק איתם-בקיצור שארגיש חופשי,כאן המקום לציין שאני מאוד מכבד אותם ולדעתי הם הורים מקסימים אבל קשה לי להפתח אליהם והדבר מקשה עלינו ואפילו יוצר במידה מסוימת עיכוב כדי שנגיע לחופה וקידושין,עד כאן זוהי הקדמה לדברים,

לפני כשבועיים בת זוגתי נתקעה עם הרכב וטילפנה לאביה ,אני הייתי נוכח איתה וכשהוא הגיע היא רמזה לי במבטים שאתחיל לדבר איתו ולבסוף מתסכולה היכתה בי מכה קלה בראש בנוכחותו,לאחר מכן היא דיברה איתי בטלפון העליבה אותי ואמרה שהלא אכפת לה ממני ושאיכזבתי אותה ,קראה בגינויים לא נעימים ורצתה להיפרד ממני,לאחר שיחה מאוד ממושכת שיכנעתי אותה להמשיך לנסות וכיום לאחר מכן אפשר לומר שהדברים שבו לסדרם,אם זאת אני מרגיש מאוד פגוע ,מאוד מושפל עד היום ואני אפילו לא רוצה להתחיל לדבר איתה על זה אבל לא עובר יום שאני לא נזכר בזה נצבט וכואב מזה,אני שיש איסור מהתורה לא לנטור טינה וכעס אבל זה פשוט חזק ממני ,אני מדבר אל הקדוש ברוך הוא ומבקש שיוריד ממני את הכעס הזה וזה לא עוזר,אני מבקש ממך תעזור לי אני רוצה את האישה הזאת לקחת לאישה אבל קשה לי לסלוח

סליחה על אורך המכתב ותודה מראש על הזמן

תשובה