שאלה
כבוד הרב שלום
ראשית אני מתנצל מראש על האורך, ניסיתי לתמצת כמה שיותר ועם זאת להשאיר את השאלה מובנת.
לפני קצת פחות מארבעה חודשים הכרתי מישהי מקסימה, כלילת המעלות לכל הדעות. "אשת חיל מי ימצא", אחרי חודש וקצת של היכרות ידענו שזה זה ומאז הדיבורים על חתונה לא פוסקים.
הגבר, כידוע, מתחייב לאשתו בכתובה, שהיא שטר מחייב - הן משפטית והן הלכתית - כל מיני התחייבויות. בין השאר: לכבד, להוקיר, לזון לפרנס וכו'.
כרגע אני לא עובד והדיבורים על חתונה דוחקים בי עוד יותר למצוא עבודה. בצורה עקרונית אני מאוד מעדיף שלא להסתמך על ההורים שלי בשום דבר. אני אוהב עצמאות גם אם זה קשה לי. כל מה שמגיע לי ב"ה מוצא דרך להגיע אליי. כל זה כשזה נוגע אליי. אבל עכשיו, כשחתונה עומדת ב"ה על הפרק אני לא יכול להרשות לעצמי "להתפזר" בכל מה שקשור לפן הפיננסי של הקמת בית והתחלת חיים חדשים עם בית ורכוש משלי ועליי להיות מאוד מחושב - וכל זאת כשעדיין אין לי עבודה ואני לא מסתמך על ההורים שלי. אני אשמח לעזרה, אבל לא אבקש מהם אותה. מה שיהיה עם ההורים שלה זה כבר סיפור אחר. פה השאלה שלי..
שמעתי דעות רבות שאומרות: "תתחתנו, תגורו בשכירות, תחיו יחד ובע"ה יהיה טוב" ו"גם אם אין עבודה עדיין, זאת לא סיבה למרוח קשר לפני החתונה. לכו על זה, תעשו את הצעד, ותסמכו על הקב"ה שיסדר אתכם". דעות כאלו מגיעות מכיוון תורני יותר שפחות קרוב לצורת החיים שלי ולכן אני לוקח אותן בערבון מוגבל. אני יודע מהו בטחון בה' אבל גם מאוד מעשי. אתה הרי לא יכול להתפלל לזכות בלוטו ולסמוך על ה' שזה יקרה אם עוד לא מילאת טופס אפילו. איך אני מתחתן בלי שאני עובד? איך אני בונה בית ומתחיל חיים בלי עבודה? ויותר מזה - איך אני מסביר להורים שלי כזה דבר?! הם הרבה יותר מעשיים ממני ואוהבים לדבר תכל'ס, במבחן התוצאה. אני חושב שאם אמצא עבודה זה מאוד יקל עליי להתחיל את התהליך הזה.
השאלה שלי היא כזאת: להתארס ולקדם את עניין החתונה למרות חוסר העבודה כרגע ולסמוך על הקב"ה שיעזור להשתדלויות שלי בלמצוא עבודה להצליח (מה שיזרז את החתונה אבל כלכלית אנחנו לא בטוחים) או לחכות שתהיה עבודה ורק אז ללכת על זה כשאני יודע שאני והמיועדת נהיה יותר מסודרים כלכלית? (דבר שימרח את תקופת החברות, או איך שקוראים לזה, לחינם..)
אשמח לתשובתך בעניין.
תשובה
בס"ד
שלום רב,
אין לכך תשובה אחת נכונה.
כפי שציינת בצדק - זוג צריך מקור הכנסה. אי אפשר להתחתן ולחיות מאהבה.
אבל מהו מקור הפרנסה: עבודה, מילגה, עזרה מההורים וכד' בכך אין כל הכרעה אובייקטיבית והדבר תלוי בהחלטה והסכמה של בני הזוג.
אני מכיר מקרים רבים שההורים מסייעים לבני הזוג
בתחילת הדרך והדבר מאוד רצוי בעיני כולם.
אני מכיר גם מקרים שזוג רצה כבר להתחתן אז הבעל עבד בשמירה או בנקיון כדי לפרנס את המשפחה עד שהשלים לימודים או מצא עבודה כלבבו.
יש מקרים שהאישה כבר רכשה מקצוע והיא מפרנסת את המשפחה עד שהבעל יתארגן עם הכשרה מקצועית או מציאת עבודה מתאימה.
אפשר כמובן להמתין עם החתונה אבל יש לכך מחיר מצדדים שונים, כולל חשש מוסרי-הלכתי של נפילה בשמירת נגיעה וכד'
בסופו של דבר זו החלטה שלכם. יש אפשרויות רבות ומגוונות, אתם צריכים לבחון אותם על פי הערכים שלכם והיכולת שלכם, הכי חשוב שתהיה החלטה שמוסכמת על שניכם.