חתונה בגיל צעיר או פרנסה

בס"ד

מו"ר אבי הראשון לציון הרה"ג מרדכי אליהו שליט"א הדריך אותי ואחר כך גם את כל הילדים שלי שכולם עסקו בתורה בגיל זה כי עדיף להתחתן מוקדם לפני גיל עשרים מהסיבות שאמרת ומעוד סיבות.

כל מה שחכמינו אמרו על "ילמד תורה ואח"כ ישא אשה, ואם אי אפשר לו בלא אשה - ישא אשה ואח"כ ילמד תורה" כל זה מדבר על לימוד תורה שלפני גיל עשרים. כיון שאם הגיע עשרים ולא נשא הקב"ה אומר עליו - "תיפח עצמותיו"

ומנין לנו דבר זה?

שכתב השולחן ערוך באבן העזר סימן א: "מצוה על כל אדם שישא אשה בן י"ח,,,,, ובשום ענין לא יעבור מעשרים שנה בלא אשה.
ומי שעברו עליו עשרים שנה ואינו רוצה לישא, בית דין כופין אותו לישא כדי לקיים מצות פריה ורביה.
מיהו אם עוסק בתורה וטרוד בה, ומתירא לישא אשה כדי שלא יטרח במזונו ויתבטל מן התורה - מותר להתאחר".

המקור לדברי השו"ע של מי שעוסק בתורה וטרוד בה – הוא "בן עזאי" שהיה מקרה מאוד חריג. זה לא המקרה הרגיל שעליו מדובר בשו"ע יו"ד.

לכן לרוב לומדי התורה ההדרכה היא כמו שכתב השולחן ערוך בתחילה "ובשום ענין לא יעבור מעשרים שנה בלא אשה". – "בשום ענין לא יעבור!!". רק יחידי סגולה יכולים לנהוג כמו בן עזאי. וגם על יחידי סגולה אלו נאמר "והוא שאין יצרו מתגבר עליו" (טור)

אמת היא ששאלת נכון: הרי לא למדתי מספיק?

זה בודאי נכון. וכך כתב הרא"ש והובא בטור (אבן העזר סימן א) "קצבה לאותו לימוד לא ידענא?
שלא יתכן שיתבטל מפריה ורביה כל ימיו שלא מצינו זה אלא בבן עזאי שחשקה נפשו בתורה".

סיבת הענין ברורה, אף אחד לא למד מספיק תורה. וגם אם ילמד תמיד תורה - זה לא מספיק. ככל שתלמד יותר תורה – תראה שידיעותיך הם לא מספקות.
האם חכמינו התכוונו לכך שלעולם לא ישא אשה עד שילמד את כל התורה כולה? והרי אנחנו מצווים ללמוד תורה תמיד? שכך כתוב בשולחן ערוך (יורה דעה סימן רמו) "עד אימתי חייב ללמוד? עד יום מותו". (ראה עוד בשו"ת אגרות משה חלק אה"ע ג' סימן כח)

הפתרון המעשי לקושית הרא"ש מתי הגבול של למוד תורה לפני הנישואין הוא ה"קצבה" של גיל עשרים.

רק ראה נא שההתעסקות בכל מה שקשור לפרנסה אחרי החתונה לא תסיח את דעתך מלימוד תורה.

דע לך כי אפשר ללמוד תורה גם אחרי הנישואין. ולא רק שאפשר אלא שזה הרבה יותר בטהרה. אולי פחות קצת הכמות (אולי) אבל הרבה הרבה יותר באיכות.

בהצלחה


*******************
ראה
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=16434