שאלה
מזה שנים התרגלתי ששנת הלילה שלי היא לא בדיוק עניין חוויתי עבורי, אני חולמת בתדירות על דברים קשים על אף שאני משתדלת לשמור על מצב רוח חיובי ועל מחשבות טובות והגיוניות במהלך היום.
אך זה מתחיל לעלות שיאים בזמן האחרון והחלומות גורמים לי להזיע, לבכות ואף לצרוח באמצע השינה. זה מפחיד אותי, זה קשה לי, אני קמה מבועתת ,עייפה וטרודה יותר. אני מצליחה להתאושש ממה שחוויתי רק לאחר שעתיים מהרגע שקמתי...
אני יודעת שהרבה מחקרים וגם ההיגיון הבריא באים ומקשרים בין התת מודע שלנו לבין החלומות ו"חלומו שווא ידברו", ולהקפיד על קריאת שמע וכו'. אבל מה עושים בכל זאת כדי למנוע חוויות וסיוטים מעין אלו? מה כדאי לקחת על עצמי מלבד קריאת שמע ותהילים מתחת לכרית...?
תודה רבה ...
תשובה
בס"ד
שלום רב,
הנושא שלך אינו ענין תורני אלא פסיכולוגי.
כמו כל מצב רגשי שמקשה על החיים: מתח, דכאון, נדודי שינה וכד' כשהם קשים וממושכים, לא צריך לפחד ויש לגשת לטיפול מקצועי.
את מתארת מצב שממש מקשה על החיים שלך:
"החלומות גורמים לי להזיע, לבכות ואף לצרוח באמצע השינה. זה מפחיד אותי, זה קשה לי, אני קמה מבועתת, עייפה וטרודה יותר. אני מצליחה להתאושש ממה שחוויתי רק לאחר שעתיים מהרגע שקמתי".
בנסיבות כאלה ברור שיש בעיה וצריך לטפל בה ממש, כלומר ללכת לפסיכולוגית.