שאלה
שלום רב!
אני בן 19 ולפני חצי שנה חזרתי בתשובה. התהליך היה ממושך והדרגתי ועדיין לא הסתיים סופית. תמיד הייתה בי אמונה ויכולתי לקרוא לעצמי בן אדם מסורתי, אבל לא יותר מזה. בזמן שהייתי בצבא הרגשתי צורך ביותר... ולאט לאט התחלתי להתפלל, לשמור שבת, ללמוד.. אך יש לי עם זה הרבה בעיות.. משפחה שלי חילונית לחלוטין.. הבעיה המרכזית היא עם אמא שלי. קשה לה שבן שלה השתנה והיא מנסה לעזור לי בארוחות ביום שישי ועוד דברים, אבל היא לא עושה את זה בתוך הבנה ואמונה אלא בתוך אהבה אליי.. בכל מקרה אנחנו הרבה פעמים מגיעים למצבים של מריבות.. מצד אחד אמא שלי מתפשרת ואנחנו תמיד יושבים ביחד בערב שבת, עושים קידוש, אמא מדליקה נרות.. אבל יש נושאים שיותר קה לה להבין ולקבל.. כך אין לנו גם כלים נפרדים בבית, ואני לא מבקש את זה אפילו כי אני יודע שזה יצור הרבה בעיות ודאגות מצד אמא ולא נוכל להגיע מזה לפיתרון טוב. מראש אני אומר שהאמונה מאוד חשובה לי ושמירה על מצוות, ולמרות שהאמונה בבורא העולם תשאר תמיד, אבל הדברים המעשים פחות חשובים לי מיחסים טובים עם אמא, והרבה פעמים אני שוקל לוותר על דברים מסוימים בשביל לשמור על השלום בבית ומאוד קשה לי למצוא איזון בעניין הזה. אני אומר מראש שאין שום אפשרות לעבור לגור בנפרד. בבקשה תמליצו לי איך להתמודד עם הבעיה.
וברשתוכם עוד שאלה.. למרות האמונה אין לי אופי של בן אדם דתי, וקשה לי לקבל דברים מסויימים. למרות שאני יודע ומבין שהנגיעה בבנות אסורה ואוננות גם אבל אני מאוד מתקשה ולא מצליח לעמוד באתגר. קראתי הרבה תשבובות בנושאים האלה באתר, אבל זה לא ממש עזר..
מתנצל מראש על הסיפור שכתבתי פה, אבל זה נושא מאוד בעייתי, ואין לי מישהו להתייעץ איתו..
תודה רבה על התשובה.
תשובה
שלום וברכה
ראשית, ברוך הבא.
המציאות בה אתה נמצא היא מציאות שכיחה מאוד. התחלת את חייך בצורה מסוימת ובחיי משפחה מסוימים, אתה ב"ה עשית שינוי, אולם שאר בני המשפחה לא עשו זאת, והדבר יוצר חיכוכים ואתגרים וסיפורים, ומנסים לעשות את מה שאפשר, ומה שאי אפשר לעשות מבינים שתוכל לעשות ביום שתקים את ביתך בצורה הנכונה.
אתה צודק כי מערכת היחסים שלך עם אמך היא מערכת חשובה מאוד שאסור לך לוותר עליה בקלות. היא אוהבת אותך ומנסה לעזור לך, ואתה אהוב אותה ונסה להקל עליך. אין סיבות שתריבו – מה שאפשר לעשות תעשה, ומה שבנתיים אי אפשר לעשות קבל על עצמך לעשות ברגע שתוכל. אם עדיין אין מערכת כשרות בבית אז קבל על עצמך שכשאתה אוכל בחוץ אתה אוכל רק במקומות כשרים, ובכלל מנסה לאכול פחות בשר בבית וכדו'. כך תתקדם אט אט, ולא תקרע לא את עצמך ולא את משפחתך. כשלאמך יתברר שאתה עקבי בדרכך, ויחד עם זאת עושה כל מאמץ לבוא לקראתה, ולא נכנס לעימותים, אלא רק מבקש שתהיה התקדמות מתמדת – אני מניח שיקל עליה לשתף פעולה, כי ההדדיות היא המכריעה כאן.
אין לי כל ספק שיש רבה מאוד דברים שקשה לקבל, ושיש ממדים מסוימים של קבלת עול מצוות שלא נוח בהם, ושייתכן והם אפילו נראים כדברים שאינם נכונים. ברם, זו המשמעות של קבלת עול מלכות שמיים – אנחנו לא מקיימים מצוות על תנאי שנבין, אלא בשל העובדה שריבונו של עולם אמר שכך צריך לעשות. בשל כך, אנו עושים גם דברים שלא כל כך מזדהים עימם, וזה חלק מעבודת השם.
כל טוב הרבה הצלחה