חוששת מירידה

שלום וברכה
המציאות אותה את מתארת היא מציאות מאוד מוכרת. החיים בדתיים מחזיקים מעמד בשעה שלומדים בבתי ספר מאוד טובים, אך בשעה שמוצאים את עצמנו מול החיים, במוסדות חילוניים שאין תמיכה, ובוודאי שללא אבא בבית, ומחפשים את העולם הרוחני בגיל יותר מבוגר שדברים שסוחפים בגיל הנעורים כבר אינם פועלים כל כך – המציאות לגמרי שונה.
מה עושים ? אני רוצה להציע לך דרך שהיא מפתיעה מעט, אולם מניסיוני היא פועלת בצורה מאוד טובה: בשעה שבא הגר לפני הלל להתגייר הציע לו הלל להתחיל את דרכו ביהדות ב"מה ששנוי עליך אל תעשה לחברך. בין שאר הדברים שנלמדים מסיפור זה הוא שלפעמים הדרך לקב"ה עוברת דווקא דרך מצוות שבין אדם לחבירו. אולי כדאי שתתחילי לחפש את עולמך הרוחני והקשר לקב"ה דרך תחום זה. פיגשי את הקב"ה דווקא בהחלטה כי למרות שאת בחברה זו את לא תאמצי את דרכי הדיבור שם, תקפידי על לשון הרע והלבנת פנים, על אמת ושקר וכדו', וכל זה לא רק מתוך תודעה אנושית ומוסרית, כי אם מתוך תודעה דתית עמוקה וקשר לריבונו של עולם שציווה עלינו לנהוג כך. לא זו בלבד אלא שחלק ממסע האמונה שלך יכלול גם את הכלל המופלא "מה ששנוי עליך אל תעשה לחברך". בדרך זו ייבנה אצלך בסיס חדש ויציב של קשר עם הקב"ה, ומשם הדרך לשבת, כשרות וצניעות היא דרך העולה מעלה מעלה בצורה מאוד מיוחדת.
זו כמובן גם דרך המכינה אותך הרבה יותר טוב לחיי זוגיות – גם בתחום הקשר בין בני זוג וגם בקשר לקדושה ששוררת בבית בו מתחילים מלמטה ועולים למעלה.

כאמור, מניסיוני למדתי שהרבה פעמים מכאן אפשר לטפס לרמות רוחניות גבוהות. ואז, כשתתעורר בך התפילה תתקשרי בה, כשתחושי עולם של צניעות בדיבור ההולך ומתקדם לעולם של צניעות בהתנהגות ולבוש תתמכרי לתחושה עמוקה זו, וכן הלאה.

כל טוב ובהצלחה גדולה