שאלה
שלום לרב.
אני מתפללת כל בוקר ויש ימים שאני לא מצליחה להתרכז בתפילה, אני נודדת עם המחשבות למקום אחר ופתאום נזכרת שאני בתפילה וגם אם אני מנסה לחזור ולהתרכז זה לא תמיד מצליח...האם ראוי שאני אמשיך בתפילה במקרה כזה? אני מרגישה שאין לי כוונה והברכות נאמרות לבטלה...האם בכל זאת צריך להמשיך, כי כבר התחלתי?
תודה רבה! ושבת שלום..!
תשובה
בס"ד
שלום רב,
מעטים האנשים שמצליחים להתרכז בכל התפילה. כמעט לכל אדם יש נפילה בריכוז שלו בתפילה.
חז"ל ידעו והבינו זאת, לכן מלכתחילה לא דרשו שנתרכז בכל התפילה.
מלכתחילה חייבים להתרכז רק בקריאת שמע - פרשה ראשונה ובברכה ראשונה של תפילת עמידה - ברכת אבות.
לכן תשתדלי מאוד להתרכז בשני המקומות הללו. ובכל שאר התפילה כל מה שתצליחי להתרכז יהיה לטובה ומה שלא - לא.
עניין התפילה לא מתחיל בכוונת המילים אלא ברעיון הכללי שאדם מקדיש זמן וכוח כדי לפנות אל ד' ואת זה מבטאים גם אם לא מצליחים להתרכז בתפילה.
לכן תמשיכי להתפלל ותדעי שמעצם העובדה שאת אומרת את הברכות מתוך כוונה כללית לעמוד בתפילה הן כבר לא ברכה לבטלה ויש להן תועלת עצומה.