חברות בגיל צעיר

בס"ד
שלום רב,

את צעירה ותמימה וטוב שכך.
החברות מתחילה נעים וטוב אבל במקרים רבים מביאה אחרי זמן ארוך את שני הצדדים לחטוא ולהרגיש ירידה רוחנית.
אתאר זאת בהרחבה:
בגיל הנעורים מתחילה משיכה טבעית בין בנים ובנות.
תחילה היא יכולה להיות נחמדה ונעימה, רק במסרונים, אבל הטבע הגופני והרגשי מביא לכך שיש רצון להעמיק ולחזק את הקשר.
אחרי מספר חודשים חייבים להפגש ולשוחח - גם בכך אין בהכרח בעיה.
אחרי עוד מספר חודשים יש צורך לקשר חזק יותר - להיות יותר זמן ביחד לבד, ולהרגיש יותר קרובים...
אחרי שיש קשר של שנה ויותר, כאשר אתם יותר בוגרים - הצורך בקרבה נהיה מאוד חזק ואז כבר אי אפשר להישמר מאיסור ייחוד, על פי רוב לא מצליחים לשמור נגיעה ואז נוצר מתח פנימי קשה בין הרצון להשאר מאמין תמים לבין המציאות של תקלות בשמירת התמימות והצניעות.

המסלול של החברות עלול מאוד להרחיק משמירת הלכה לכן אין להכנס לכך.

הכרות אישית קרובה עם בנים מתאימה לגיל שבו כבר מוכנים לנישואים. אז כאשר מרגישים קרובים, מתחתנים והכל נעשה בתמימות ובשמחה של מצווה.