שאלה
יש לי חברה כבר מעל לחצי שנה. אני בכתה יב' והיא גדולה ממני בשנתים. בזמן האחרון אני מרגיש שהקשר הזה מעכב אותי. היא דתיה והכל (אנחנו שומרים נגיעה), ואני חושב שאנחנו ממש מתאימים אבל הקשר הזה לוקח ממני המון כוחות ואני מרגיש שהוא מונע ממני מלהתפתח לבד בצורה הנכונה שלי. ץמיד רציתי להתחתן לקראת סוף שיעור א' ואני חושב שהיא האחת בשבילי למרות הכל. השאלה היא אם 'להקריב' את עצמי? את הזמן הזה שאני אמור להתפתח בו ולגדול לכיונים שנכונים לי בשביל הקשר הזה? (היא לא מוכנה 'להקפיא' את הקשר לחצי שנה הקרובה). כבר אמרתי לה שאני לא מסוגל אבל עכשיו עולות בי קצת חרטות. יהיה לי נורא קשה בלעדיה אבל אני יסתדר.. פשוט חבל לי להפסיד אותה
מה לעשות?
תשובה
ב"ה,
שלום וברכה,
אתה מרגיש שהקשר הזה מעכב את ההתפתחות האישית שלך, זהו מחיר כבד שלא כדאי לשלם, כי מה שלא תעשה בגיל זה יחסר לך לאורך ימים, וגם אי אפשר להשלים ולהדביק התפתחות טבעית שכה נחוצה לך כעת.
אם גם תתחתן כך, בסופן של דבר גם היא תשלם את המחיר,
לכן אם אתם יכולים ומסכימים להמשיך את הקשר על אש קטנה ולמזער את ההפרעה בהתפתחות - זה מצב עדיף,אך אם אין הסכמה, לא כדאי להמשיך כך,
אני מניח שישנם עוד צדדים בסוגיה זו לכן
אשמח לעזור גם בטלפון,
052-7710491
בברכה,
דני ארגמן