זמן טעימת היין בברית מילה

הגמרא בשבת (דף קל"ז :) אומרת על סדר ברית המילה : המל אומר : אקב"ו וצונו על המילה. אבי הבן אומר : אשר קדשנו במצותיו וצונו להכניסו בבריתו של אברהם אבינו.

ובספר העיטור (דף נג ע"א) כתב : "ומנהג ליתן מן היין בפי התינוק אחר ברכת היין ואחר כורת הברית
ואח"כ נהגו להתפלל על הקטן או"א קיים את הילד הזה לאביו ולאמו וכו' ובקשת רחמים אינה הפסקה כדפרי' בכסוי הדם וכן בהבדלה ר"ע מאריך אחר הבדלה כמה עניינים בתפלה וי"א כיון שנתן היין בפי התינוק לאו הפסקה ויש סדרים כתוב בהן אומר כורת הברית ושותהו"
והובאו דבריו בטור (יורה דעה סימן רסה) שמותר לומר בקשת רחמים וכן להקריא את שם התינוק וכתב שם שיש אומרים שמכיוון שנתן יין בפי התינוק לאו הפסקה הוי.

וכן הסביר הבית יוסף (יו"ד סי' רסה ד"ה ואבי הבן) ז"ל : "ואע"פ שמן הדין תכף שגמר ברכת היין וברכת אשר קדש וכו' היה לו לשתות כדין כל ברכות הסדורות על הכוס, בקשת רחמים שהוא מבקש על הילד קיים את הילד הזה וכו' לא הוי הפסק."

ואמנם למרות ואת כתבו האחרונים שראוי לטעום מהיין לאחר ברכת "כורת הברית" כן נהג רעק"א וכן הרב ברית אברהם כותב שהנכון הוא לטעום קצת מן היין לפני שאומר את התפילה וכן נהג והנהיג בא"י הרב קוק וצ"ל והגר"מ פיינשטיין וכן פסק בשו"ת אגרות משה.

וכן הובא מכ"י של גאון עוזנו ותפארתנו הבן איש חי (כמובא בסוף ספר מכשירי מילה) וכן נהגו רבים. על כן למעשה ראוי לנהוג לברך בורא פרי הגפן, עצי בשמים, אשר קידש, ולבסוף "כורת הברית" לטעום מהיין, ואח"כ אומרים "או"א קיים את הילד..".

ומי שנוהג לשתות את היין לאחר גמר הברכה לילד, יש לו על מי שיסמוך.

כאשר חלה ברית המילה בשבת רצוי לעשות קידוש מיד בגמר התפילה ולאחר הקידוש לעשות את חברית ולברך על היין.

ואם הדבר לא מתאפשר ניתן לעשות קדוש יחד עם ברכת היין של המילה ובלבד שהמברך והקהל יתכוונו לצאת ידי חובת קידוש ושישתה המברך רביעית ודוקא אם מקום הסעודה הוא במקום הברית אך אם הברית במקום אחד והסעודה במקום אחר יצטרכו לעשות קידוש נוסף במקום הסעודה.

כאשר חלה מילה בראש השנה רצוי מלכתחילה לעשות את הברית לפני התקיעות ומברכים כרגיל בפה"ג וברכות המילה ולאחר מוסף יעשו קידוש.



סכום:

א. לאחר המילה מברכים בורא פרי הגפן, עצי בשמים אשר קידש - ושותה המברך מן היין ואח"כ אומר "קיים את הילד".

ב. מי שנוהג לטעום מהיין רק בסוף "קיים את הילד" - יש לו על מי שיסמוך.

ג. בשבת ראוי לקדש ואח"כ לעשות את הברית, ואם א"א לעשות קידוש לפני הברית יעשו קידוש עם ברכות הברית וכל זה כשהמילה במקום הסעודה, וכמובן המקדש והקהל מתכוונים לצאת.

ד. בראש השנה רצוי שתחילה לעשות ברית בברכותיה כרגיל לפני התקיעות והקידוש יהיה לאחר מוסף.