שאלה
שלום רב כבוד הרב !
בהיותי בת 15 התחיל איתי בחור בין 16 שהיינו מתפללים ביחד באותו בית כנסת ואנו גרים באותו שכונה והוא ניסה להתחיל איתי ואני רציתי אבל לא ממש ידעתי איך להגיב לו ואז הוא עזב את בית הכנסת ביחד עם אביו ועברו לבית כנסת אחר.
מאז קצת התבגרתי וגם השאיפה שלי מבחינת בן זוג השתנתה(הוא יוצא למועדונים, מעשן) אבל כשאני יוצאת לשידוכים ולא הולך לי אני מרגישה שאני חושבת עליו כול הזמן ואני לא מצליחה להוציא אותו מהראש שלי ואני לא מצליחה,וכשאנו נפגשים בשיעורי תורה אני מוצאת את שנינו מסתכלים אחד על השני אבל מורידים תראש והולכים
מה עלי לעשות?
תשובה
בס"ד
שלום רב,
את לא באמת מעוניינת לשכוח אותו.
כאשר לא רוצים קשר עם מישהו, לא נפגשים אתו. לא נפגשים וזהו: לא בבית כנסת ולא בשעורי תורה.
את מזייפת לעצמך מפני ולכן את מביאה את עצמך לפגוש אותו.
את צריכה אחת ולתמיד להחליט באמת באמת באמת מה את רוצה ועם זה ללכת עד הסוף:
אם את רוצה בו - תרמזי לו והוא כבר יבוא.
אם את לא רוצה בו - אל תגיעי לשום מקום שבו אתם עלולים להפגש ומהר מאוד תשכחי ממנו.
בהצלחה!