זוגיות

שאלה

שלום הרב.

בעלי ואני נשואי מעט מעל 7 שנים.

בזמן הדייטים, בעלי היה מעשן ורציתי להיפרד ממנו עקב כך.

הוא החליט להפסיק משום שהקשר שלנו היה כל כך חשוב.

התחתנו, ובאמת הוא לא עישן.

אך כל כמה זמן היה זורק הערה כמה היה רוצה סיגריה עכשיו, והיה מבקש רשות לעשן. יצר בי הרגשה ממש לא נעימה שבגללי הוא לא יכול לעשן.

לפני כשנה וחצי, כבר לא רציתי להיות ה"איש הרע" אז אמרתי לו שיכול לעשן מדי פעם אם צריך, אך אני לא רוצה לדעת מזה, כי לא אוכל להתמודד עם זה.

מאז עד היום, הוא מעשן כקופסא בשבוע או שבועיים.

הוא טוען שזה כלום, אך זה מפריע לי כל כך.

דבר זה כל כך העכיר את הזוגיות בינינו. אני מתקשה להתקרב אליו, הרבה פעמים ממש כועסת עליו, ומבלה הרבה שעות בבכי.

בעלי יודע זאת, אך חושב שאני מגיבה שלא לעניין, ושאין שום סיבה שהוא ימנע מהנאה שכזו רק בגלל שאני לא אוהבת את הרעיון.

אני ממש מתקשה לחיות ככה איתו. לא מאמינה שבעלי יכול לפגוע בי כל כך קשה ולגרום לי לחיות בצער כזה כבר שנה וחצי.

התחלנו שבוע שעבר יעוץ זוגי. הוא הסכים לבוא למרות שחושב שרק אני צריכה טיפול.

אני מקווה שזה יעזור איך שהוא, אך בפנים, אני לא בטוחה שאצליח להתגבר על הצער שגורם לי בשנה וחצי האחרונים.

ההריון האחרון בכלל היה קטסטרופלי עם הנושא הזה וההורמונים יחד. התאשפזתי שלבוע עקב לחץ דם גבוה, וגם אז, הגיע לבקר אותי עם ריח של סיגריות נודף ממנו.

אשמח לעצת הרב.

תודה.

תשובה