שאלה
שלום רב,
כשהייתי ילדה הכרתי בחור, ובאותה תקופה הרגשתי שהוא אהבת חיי ושבבוא היום - אתחתן איתו. לא הייתי מסוגלת לדמיין בראשי אף אחד אחר. אך הבחור טס הרבה לחו"ל ובמסגרת העבודה שלו נעדר הרבה, כך שלא הצלחנו לשמור על קשר, והתרחקנו. הוא גם גר בעיר אחרת. לפני כשנה הכרתי בחור אחר, והתחלנו לשמור על קשר. לדעתי, אם הקשר ימשך עוד קצת - הוא יציע לי נישואים. אני מפחדת מאוד מהסיטואציה הזו. מצד אחד, אני יודעת שהוא אוהב אותי ורוצה אותי, וגם לי נעים בחברתו. מצד שני, אני לא מצליחה להתנתק מהמחשבות על האחר, וחוששת שאם אתחתן עימו - המחשבות לא יעזבו אותי. חלק מלהיות יהודיה בעיני זה לדעת לשלוט על המעשים וגם על המחשבות, וזה מערער אותי, כי המחשבות על הבחור הראשון לא עוזבות אותי, למרות שעברו הרבה שנים מאז שהכרנו, ולמרות שאולי אנחנו בכלל לא מתאימים, אני לא יודעת מה לעשות. אשמח לעצתך.
תשובה
ב"ה,
לשואלת שלום,
א. כמעט כל התשובה נמצאת בשאלתך,
שאלת חכם חצי תשובה.
ב. יש להטיל ספק גדול אם הבחור הקודם אכן מתאים לך, הרי לא נפגשתם באופן סדיר, לא היו לכם בירורים עמוקים, לא יצרתם קשר מספיק מחייב, אז כל הסיפור הזה הוא רק ענין של רגש ופנטזיה שהוא הוא הבחור המיועד לי, אבל אין לזה שום בסיס!!
בהחלט יתכן שלו היית ממשיכה איתו את הקשר היית מגלה הרבה חסרונות שהיו גורמות לך לחשוב פעמיים אם באמת שווה לך להמשיך אתו,
כך שאני מציע לך להסיח את דעתך מהבחור ההוא, זה סתם דמיון מתוק ללא בסיס!
תתרכזי בבן זוגך, בעלך לעתיד בע"ה, תתרכזי במעלותיו במידותיו ובכל התכונות הטובות שבגללם את רוצה להמשיך איתו.
ג. בהחלט יתכן שאחרי החתונה יהיה איזה משבר ותחשבי לעצמך : "אילו הייתי מתחתנת עם.... המצב היה אחרת..." – למחשבות כאלה לא צריך לתת מקום, פשוט לבעוט אותם החוצה, הם לא ריאליות ולא בונות שום דבר רק מבלבלות, וכמו שאמרת : "חלק מלהיות יהודיה בעיני זה לדעת לשלוט על המעשים וגם על המחשבות!"
תמשיכי את הקשר ובע"ה תזכו להקים ביתכם בשמחה.
שבת שלום,
דני ארגמן