זהירות בחופשה

בתקופת ה"חופשה" יש להזהר הן במישור הגשמי והן במישור הרוחני:

א. אסור להלך במקום סכנה. כך ב (דברים ד טו): "ונשמרתם מאד לנפשותיכם". אל לו לאדם לסמוך על כך שייעשה לו נס, שמא ינכו לו מזכויותיו.

ב. הכניסה לים - ובמיוחד אם הוא סוער - מותרת רק במקום שיש מציל.

ג. יש אזורים שאין לטייל בהם ללא מדריך מנוסה המכיר היטב את המקום.

ד. אחת הסכנות בדרכים נובעת מהצורך לשים לב בעת ובעונה אחת לפרטים רבים. מומלץ אפוא ביותר לנהגים חדשים לְפַנּוֹת את תשומת ליבם לזהירות בתנועה, ולהשאיר את ההתמצאות בדרך ואת הניווט לאחרים היושבים עימם במכונית.

ה. זהירות נדרשת גם "בשבתך בביתך" - לא לברך בפני אשה שאינה לבושה צנוע, וכן לא לתור "אחרי לבבכם ואחרי עיניכם" בהיותנו בחוץ.

ו. יש להקפיד לא רק על רחצה בחוף נפרד - לגדולים ולקטנים - אלא אף על כך שהכניסה לחוף זה לא תהיה דרך חוף מעורב.

ז. כשאוכלים על חוף הים, נטילת ידים נעשית ע"י טבילת הידיים במי הים, בלא כלי. לדעת מרן מברך "על נטילת ידים"; ולרמ"א - "על טבילת ידים", אלא אם המים ניתנים לשתייה (כגון, מי הכנרת), שאז גם לדעתו מברך ענט"י.