זהות מינית

ב"ה


שלום לך!

א. מה ששמחתי על כך שאותו בחור פנה אלי, הוא רק מחצית ממלאכתי. השלמת הדברים תהיה רק אם מי שחש בבעיות מעין אלה יפנה ליעוץ ולטיפול מקצועי. אכן, גם שאלת המטפל צריכה בחינה מדוקדקת. חשוב שיהיה זה מטפל שלא יחוש שעליו לתת לגיטימציה לכגון אלה.
ב. אני בטוח שלא משוחחים על הדברים הללו בריש גלי מכמה טעמים. ראשית - יש דברים שהצינעא יפה להם. אז נכון, ראוי לעורר את התחושה שיש עם מי לדבר, ראוי לתת לתלמידים תחושה שאנו יודעים על מה מדובר אב לאין צורך לפרט.
יש הבדל תהומי בין סוגיית בינו לבינה לבין סוגיה זו. בינו -לבינה אינה סוגיה הפסולה מצד מהותה! רק העיתוי, הביטוי, הצורה בה הקשרים באים לידי ביטוי בעייתית. אנו לא רוצים לבטל תופעות אלה. אנו רוצים להוביל אותם לכיוון הנכון. לעמות זאת, בנושאי הקשרים החד מיניים אין שום מקום לפשרה, לדיון ולעיון. מדובר בדבר האסור בתכלית. לכן, אני מבין מדוע לא מעלים נושא זה לשיחה.
כמו כן, אני מעריך שחלק מהחנכים לא חשים שמדובר בתופעה ציבורית, לכן אינם מתייחסים לכך ברמה שאתה מוצא לנכון.
ג. לדעתי, הבעיה ש לדורנו זה האנוכיות, האגצנטריות. ההתמקדות בסיפוק ה"אני", הצבת היחיד במרכז. גם היחסים החד מיניים יש בהם משום אגואיזם. אילו יחסים שאינם יוצרים עתיד, לא יכול להיוולד מהם כלום. אילו יחסים שתכליתם הוא התענוג האישי של מי שעסוק ביחסים אלה. מכאן, באה הלגטימציה לעסוק בנושאים אלה ללא בושה. ככל שנהיה כליליים יותר, ככל שנעמיק בחסד ונתינה, כך נזכה לחיים טובים ומשמעותיים, כך נוכל להתמודד גם אם תופעה זו. אני יודע שהדברים עלולים להשמע בנאליים ואלי אף שטחיים. אבל, אני מניח שהיסודות אותם אני מניח בדברי הם אלה שיצרו התבוננות מחודשת על תכלית האדם והיחס ליצריו.


בברכה,

שי