ותן טל ומטר

א. לא התחלנו "לשאול" עם הזכרת גבורות הגשמים בשמחת-תורה, כיון שחיכינו עד שיגיע אחרון עולי הרגל לקצה ארץ-ישראל, לנהר פרת. אמנם לדאבוננו אין לנו בית-מקדש, אבל: א - גם בימינו יש עולי רגל; ב - אין משנים תקנה. אי"ה, כשיבוא משיח צדקנו, אפשר שבגלל השינוי בתנאי התחבורה יְשַנּוּ את ההלכה, ויתחילו לשאול ימים בודדים אחרי שמחת-תורה.


ב. לפי הדין כל אחד נוהג כמנהג מקומו: בן א"י מתחיל לשאול בז' בחשון, גם כשהוא שוהה בחו"ל; ובן חו"ל ממתין לשאול עד כ"ד בכסלו גם אם בתקופה זו הוא שוהה בארץ.

אם השהייה מתמשכת לאורך כל השנה, נוהגים שהאורח שואל גשמים כמנהג אנשי המקום.

בן א"י המשמש כשליח ציבור בחו"ל בתקופה שבין ז' בחשון לכ"ד בכסלו, ולא יאריך את שהייתו שם - שואל גשמים בתפילה בלחש, אך בחזרת התפילה נוהג כאנשי המקום ואינו שואל.

בן חו"ל שהתכוון להשאר בארץ ושִינָה דעתו וירד לחו"ל לפני כ"ד בכסלו - ימשיך לנהוג כמנהג ארץ ישראל.