שאלה
בס"ד
לכבוד הרב, שלום רב!
ברצוני להקדים שהנני מרגיש רע מאוד עם עצמי כאשר אני כותב לך שאלה זו. מכיוון שהנני יודע שמורנו ורבנו, אביך שליט"א, הוא גדול דורנו, והוא בשבילי "נציג האלקים עלי אדמות" (להבדיל בין קודש לטומאה, כמובן). אך הדבר מטריד אותי מאוד, ולכן החלטתי לכתוב, כי תורה וללמוד אני צריך.
רבים רבים מהעם הבינו את האמירה של מרן הרב "היה לא תהיה" כהבטחה.
קשה לי להאמין שמרן הרב לא ידע זאת, ובכל זאת מרן הרב לא תמיד הבהיר זאת. מדי פעם כן, אך עובדה היא שהרבה אנשים הבינו זאת בצורה לא נכונה ונמצאים עכשיו במשבר גדול.
אני פשוט מתבייש לכתוב שורות אלו, שנראות כטענה כלפי מרן הרב כאילו נהג בחוסר אחריות, ח"ו. הנני יודע שוודאי זה לא נכון. ואשמח אם הרב יוכל להסביר לי זאת.
תודה רבה.
אגב, האימייל שלי לא פועל, ולכן אבקש מהרב לפרסת את התשובה באתר. תודה!
תשובה
בס"ד
הרב הבהיר את עצמו יותר מפעם אחת. פעמיים בראיון טלויזיה בשני הערוצים. ופעמיים במכתבים שהופנו לתושבי הגוש, כשכל רבני גוש קיבלו אותם.
הרב אמר את זאת כמה וכמה פעמים לכל מי ששאל אותו.
כולנו רצינו לשמוע "הבטחה" וכנראה שזה מה ששמענו.
בכל מקרה הבעיה היא לא בכך שנלחמנו בכוח על הענין הזה. כך צריך להלחם. לא בדרכים אחרות. רק בעוצמה ובכוח ובנחישות וכך ננצח.
לא צריך להתייאש אם נכשלו בקרב הזה. ממש לא. צריך להמשיך עם היה לא תהיה ולנצח בהמשך. מוכרחים לנצח!
מצרף לך את המאמר על היה לא תהיה:
*************
היה לא תהיה
*************
אמרנו והתפללנו וקיוונו ובכינו ש"היה לא תהיה". אנחנו חוזרים ואומרים "היה לא תהיה". אלוקים נשבע לאבותינו לאברהם ליצחק וליעקב כי הארץ הזאת תהיה לנו. אלף ותשע מאות שנה לא איבדנו את האמונה והבטחון שנחזור לכאן, ש"דבר אחד מדבריך, אחור לא ישוב ריקם". ברוך ה' שבנו לארץ ישראל כהבטחת ה' למשה רבינו מלפני שלושת אלפי ושלוש מאות שנים. "וְשָׁב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה: אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ:
זכינו לראות את התחלת קיום ההבטחה הזאת ואנחנו בטוחים שנזכה לראות את התגשמות נבואת השם במלואה. "וֶהֱבִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ וִירִשְׁתָּהּ וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ מֵאֲבֹתֶיךָ: וּמָל ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶךָ לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ לְמַעַן חַיֶּיךָ. וכו'".
אנחנו בטוחים בקיום הבטחת ה'. בגללה אנחנו מתפללים. מכוחה עלינו לארץ, היא נתנה לנו כוח לבנות לנטוע ולזרוע. מתוך הבטחון הזה אנחנו מתפללים על המשך קיומה.
גם המאבק על הישיבה שלנו בגוש קטיף היה מתוך האמונה הזו. אי אפשר להלחם בלי אמונה. אי אפשר להלחם בלי נחישות. אי אפשר להלחם מתוך ספקנות. צריך להלחם מתוך בטחון. ובאמת הדבר היותר חשוב בכל המאבק הזה היה הבטחון והאמונה שליוו אותה לאורך כל הדרך. בסופו של דבר איבדנו לצערנו את הבתים ואת הישובים. את המטעים ואת החממות. את הישיבות ובתי המדרש. את כל היופי המיוחד של ישובי גוש קטיף. אבל לא איבדנו את האמונה והבטחון. לא איבדנו את התקווה. לא היינו שותפים בחורבן ההתיישבות. לא היינו שותפים בפשע הנורא הזה.
זה נכון שחלק מאיתנו איבד חלק מרכושו, הרוב הגדול - ניצל. זה נכון שאנחנו יושבים היום בבתי מלון ולא בבתים שלנו. אבל אף פעם "הכסף והרכוש" לא היו העיקר של חיינו, זה היה חשוב אבל היה משני. העיקר בשבילנו היתה החיים, החינוך, האמונה והדרך. יצאנו משם עם כל הערכים שלנו. לא ויתרנו על כלום. נלחמנו על הדרך שלנו עד הרגע האחרון. לא כופפנו את דרכינו מפני דרך של חולשה ועייפות, כניעה וויתורים.
מי שיצא עם האמונה שלו יכול להמשיך, לבנות, להצליח ולהחזיר את מה שאיבד בדרך. מי שאיבד את האמונה והרוויח את החפצים– קשה לו. אנחנו ממשיכים באמונה. אנחנו ממשיכים לומר "היה לא תהיה". אנחנו יודעים כי אין שום סיכוי ל"דרך של כניעה". אין שום סיכוי לדרך שהולכת נגד דבר אלוקים חיים. אין שום סיכוי ללכת נגד שבועת של ה' לאברהם ליצחק וליעקב.
הרבה מנהיגים קמו בהיסטוריה שהלכו נגד דבר ה'. הם אבדו ודרכם אבדה, ו"דבר אלוקינו יקום לעולם"!
אנחנו נחזור לגוש קטיף בצורה יותר גדולה ויותר רחבה. ובעזרת ה' נשכון שם בביטחון גדול מתוך שלוה ושלום השקט ובטח. אכי"ר.