שאל את הרב

התשחרר או לא?

הרב יובל שרלו הרב יובל שרלו 22/01/07 13:08 ג בשבט התשסז

שאלה

אממ יש לי שאלה קטנה ואני אשמח מאוד אם תעזור לי...

בעיקרון, עברתי טראומה לא קטנה שהייתי צעירה, תקפוו אותי (ב"ה לא אנסו אותי או משהו כזה אבל קרה מה שקרה), וזה קרה שהייתי בכיתה ז', ועכשיו אני בשרות לאומי

ואני בטוחה בטוחה שהמקרה הזה השפיע עלי בצורה זו או אחרת, ואני יודעת שמכיתה ז' אני כבר לא תמימה!

אני יודעת שאני אמורה לעשות איזשהוא דרך, אבל אין לי מושג מה לעשות, מאיפה להתחיל עם עצמי!!

אני מודעת למה שעברתי ולדרך שאני עושה , קיבלתי את מה שעברתי בתור נסיון ואני מתמודדת עם המקרה הזה יומימי בכל דבר... גבי הצניעות כמובן

אני יודעת שאני צריכה לדבר עם רב, בשביל לשמוע מה יש לו לומר, ולכן אני פונה אליך, אני יותר מאמינה בדרך שאתה מוביל (צדק חברתי וכ"ו..)

ולכן שאלתי היא, מה אני עושה מכאן, האם לקחת המקרה למקום אחר? זה עוד מקונן בי ועדין לא השתחררתי מזה לחלוטין, והאם אני אמורה להשתחרר בכלל?

שנזכה לראות את הטוב בכל אדם ואדם (ואשמח אם תחזיר לי תשובה באתר כיפה או במייל שלי!)

שבוע טוב!

תשובה

שלום וברכה
עברה עלייך חוויית חיים לא פשוטה, ובאמת קשה להשתחרר מאירועים קשים שאת סוחבת על כתפייך.
לשאלה אותה את שואלת יש היבטים שונים. חלק מהם אינם נמצאים בכלל בתחום עיסוקיו של רב בישראל. אני רוצה להמליץ בפנייך מאוד מאוד למצוא ייעוץ נפשי שיעזור לך להתמודד עם מה שעברת. המטרה של הייעוץ הנפשי היא להסיר מעלייך עול כבד שאת נושאת לשווא, ולפתוך לך צינורות של שמחה, וזה עשוי לעזור לך.
יחד עם זאת, את צודקת שיש כאן גם היבטים רוחניים. מה שאת עושה הוא הדבר הנכון. כיוון שאחת הדרכים הנכונות להתמודדות אינה רק ההתמודדות הנפשית כי אם גם ההתמודדות הרוחנית. את החוויות הקשות שאדם עובר הוא יכול לקחת לעולם של תיקון. אם הוא חש שהוא צריך לעשות דבר מה הוא צריך לחפש דווקא את התחום שיעזור לו להיות בעולם התיקון בדיוק לכיוון ההפוך. על כן, נראה כי אם את חשה שאבדת את התמימות הדבר הנכון לעשות הוא לבנות אותה מחדש.
כיצד ? עושים זאת בטיפוח אהבה לכל אדם, להתרגל להסתכל בעין טובה על הבריות ולתת פרשנויות מאירות עיניים למעשים שאת רואה, לקרב את מי שצריכה עזרה ולהאיר לה פנים וכדו'. בדרך זו את פועלת בדרכי התיקון, והשילוב שבין הייעוץ המקצועי יחד עם הדרך הרוחנית הבונה מחדש את האמון בכוחותייך ובעצמך ובבריות הסובבים אותך – היא הדרך הנכונה, שאף את רמזת עליה במשפט האחרון של מכתבך.
בעזרת ד', תמצאי בדרך זו את המרגוע שאת ראויה לו.

כל טוב והרבה הצלחה

כתבות נוספות