שאל את הרב

התפילה האחרונה בנוה דקלים - קישור

חדשות כיפה הרב שמואל אליהו 15/09/05 10:54 יא באלול התשסה

שאלה

בס"ד

הייתי בבית הכנסת בנווה דקלים ביום הגירוש. התפללתי כמו כולם. כמו שלא התפללתי מעודי.

הרגשנו כולנו כל כך קרובות לאלוקים. קרובות יותר מאי פעם בעבר.

מדברות אליו ישר, ממש בלי שום מחיצה!!

הכל עבר.

הכל נשרף.

גורשנו על ידי האחים שלנו!

הבית כנסת איננו!

לעולם לעולם לא אשכח את התפילה ההיא.

לא אשכח את אלוקים!

לא אשכח כמה הייתי קרובה אליו.

לא אשכח אותו לעולם!

האם אפשר לחזור גם לחוויה הזה? לקירבה הזו, לא רק לזכרון?

הרב בבקשה. תגיד שאפשר לחזור לזה.

תגיד לי שאפשר להיות כל כך קרובות לאלוקים גם בלי חרב הגירוש שעל ראשינו.

תגיד לי שאפשר להיות שם גם מתוך שמחה.

תודה

תשובה

בס"ד

אני רוצה לומר לך שכל פעם שאני שומע את השיר על "תפילה לעני כי יעטוף" אני נזכר בגירוש הנורא ההוא ועיני מתמלאות מאליהם בדמעות. ככל שאני שר את השיר הזה יותר בכוונה אני יותר ויותר מרגיש את שעת הגירוש ומרגיש גם משהו מהקירבה גדולה שהייתה שם. גם שם וגם בכל המקומות האחרים שבהם היה גירוש והיתה תפילה גדולה. גם במקומות שבהם אני הייתי נוכח.

מישהו שלח לי סרט שצולם שם על ידי רינו צרור מערוץ 10 וזה החזיר אותי לשעות הגירוש עצמו שהייתי עסוק בלענות לאנשים תשובות על שאלות הגירוש בזמן אמת. חלק מהשאלות היו של הבנות הנצורות בבית הכנסת והם שאלו מה מותר ומה אסור להם על פי ההלכה לעשות בזמן הגירוש. גם במחינת קריעה וגם מבחינה צניעות וגם מבחינת היחס לחיילים ולחיילות.

בליבי אמרתי באותו רגע לאלוקים.
תראה את הילדים שלך.
תראה אותם קשורים אליך בשעה היותר נוראה שלהם של עם ישראל.
תראה כמה הם אוהבים אותך, כרבי עקיבא בשעתו שקרא ואהבת את ה´ אלוקיך בשעה שסרקו את בשרו במסרקות של ברזל. גם עכשיו סורקים את נפשם במסרקות של ברזל והם אוהבים אותך כל כך.

ראי קישור לסרט על התפילה בנווה דקלים
http://www.clipshack.com/ShareList.aspx?dat=nAsAAAIAAACVFgAA

כתבות נוספות