שאלה
שלום כבוד הרב
אני בן 28 , התחלתי להיפגש עם בחורה מושכת ומשכילה אך נוירוטית)
לחץ,חוסר שלווה), במידה זו או אחרת. זה מזכיר לי אותי ואת משפחתי הדאגניים . מאידך אחרות נחמדות מעוניינות בי אך מושכות פחות..אני חושש כל הזמן מחיים עצובים ואין בי את העוז לשים קץ להססנות ובכלל כלנושא הזוגיות ממרר את חיי ונראה שלעולם לא אראה בו שלמות.נמאס לי מהגורליות והניכור שהנושא טעון אצלי. אני מאבד סבלנות וריכוז בעבודה כשהקשר נבנה.
לא רוצה טיפול.
הפניות לספרים , סבבה.
תודה..
תשובה
שלום וברכה
לא הבנתי עד הסוף כיצד אני יכול לעזור.
אתה מבין היטב את המצב בו אתה נמצא. מדובר כרגע בשתי אפשרויות - או להישאר לבד, או להתקשר במישהי שיהיה קשה מאוד לחיות אתה ביחד. אתה מבין היטב שאין שלמות בעולם שלנו, וחיי נישואין אינם תחנה סופית כי אם עבודה והשקעה אין סופיים.
לא מדובר בגורליות או בניכור - מדובר בהחלטה פנימית עמוקה שלפעמים דווקא כן מקבלת כוחות מייעוץ או מטיפול, ובהשקעה מתמדת. אם אתה בנוי באופן אישי להשקעה כזו טוב יהיה אם תמשיך את הקשר אתה ואז תוכל להחליט מה אתה רוצים לעשות ביחד. אם אתה לא בנוי להשקעה לטווח ארוך - אתה כנראה תמרר את חייך ואת חייה ביחד, ולא יצא מזה דבר טוב.
על כן, הדבר הטוב ביותר לעשות הוא להיפגש עם עצמך. לפעמים דווקא טוב לעשות זאת בעזרת מישהו חיצוני, שיעזור לך לשאול את השאלות הנכונות ולחפש בתוך עצמך במקומות הנכונים. אם אתה לא רוצה - אתה יכול לעשות את זה לבד, ובעיקר להחליט האם יש לך את הכוחות הנפשיים המתמידים לעבוד ביחד איתה.
כל טוב ושמחנו בשמחות